פרופ' אשר בן-אריה, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, שלח הבוקר (ג') מכתב לסטודנטים בו התייחס לסערת ההתבטאויות של פרופ' נדירה שלהוב-קבורקיאן, שמלמדת בבית הספר. בעקבות דבריה החליטו ראשי האוניברסיטה להשעותה מהוראה עד יום ראשון האחרון. כעת מבהיר הדיקן כי ההחלטה עדיין בתוקף.
"לפני מספר ימים נאלצתי להודיע על הפסקת ההוראה של פרופ' שלהוב-קבורקיאן בבית הספר", סיפר פרופ' בן אריה וציין כי "ההחלטה התקבלה לפני החלטת הנהלת האוניברסיטה על השעיה מהוראה ובניגוד לסיום של ההשעיה מטעם ההנהלה, ההחלטה על הפסקת ההוראה בבית הספר עודנה בתוקף".
"מאז פרסום ההחלטה שלי, וביתר שאת בעקבות פרסום החלטת הנהלת האוניברסיטה, הרוחות סוערות. התקיימו הפגנות בעד ונגד ורבים מכם פנו אלי ולחברי הנהלה בביה"ס עם מצוקה לא פשוטה. חשוב לי להבהיר – ההחלטה איננה בגין אמירות פוליטיות כאלו או אחרות. היא גם איננה בשל עבירות משמעת או עבירות תקנוניות כאלו או אחרות. ההחלטה היא אקדמית ומקצועית. לא קדם להחלטה הזו שום לחץ פוליטי או אחר עלי או על הנהלת ביה"ס ומעולם לא היינו ולא נהיה חלק מהמשחק הפוליטי המתרחש גם כיום", הדגיש דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית. "ההחלטה, נעוצה במרכיב אחד מרכזי – הכחשת מקרי האונס והרצח של אזרחים, נשים וילדים בשבעה באוקטובר. כל זאת, בניגוד מוחלט לערכי מקצוע העבודה הסוציאלית אשר הוא התכלית של ההוראה שלנו".
"מי שמכחיש מקרי אונס ורצח", הוסיף בן-אריה, "לא יכול ללמד בבית הספר לעבודה סוציאלית. בדיוק כמו שמי שטוען שיחסים חד מינים הם סטייה שמחייבת טיפולי המרה, או מי שטוען שהכאת נשים במשפחה היא דרך מקובלת להעמדתן במקומן, לא יכול ללמד את מקצוע העבודה הסוציאלית ולהימנות על הסגל של בית הספר לעבודה סוציאלית".
לדברי ראש בית הספר, "אנו נמצאים כרגע בצומת דרכים. דרך אחת, שאני מקווה שנשכיל ללכת בה היא מאוד פשוטה. ברגע שפרופ' שלהוב קבורקיאן תודה שאכן, בשבעה באוקטובר היו מקרי אונס ורצח של נשים וילדים חפים מפשע, כפי שהאמת, המוסר וערכי העבודה הסוציאלית מחייבים, ההחלטה על הפסקת ההוראה תבוטל באופן מיידי. הדרך השנייה, גם היא ברורה וחד-משמעית. סירוב מצידה של פרופ' שלהוב קבורקיאן להכיר באמת ולעמוד לצד הקורבנות יקבע כי ההוראה של פרופ' שלהוב קבורקיאן לא תחודש במסגרת בית הספר".
פרופ' בן אריה הוסיף והדגיש כי "בתקופה כזו מוטל עלינו ביתר שאת לכבד דעות שונות. המפתח להתמודדות מוצלחת שלנו כקהילה עם המצב המורכב, נעוץ בין השאר ביכולתנו להציב גבולות של אמת וערכי מוסר. הקפדה על חופש הביטוי והגנה על מי שמציג עמדות קשות לעיכול היא חובה המוטלת על כולנו. אבל חופש הביטוי איננו מקנה זכות להיות מעורב בהוראה וחינוך של מקצוע שלערכיו אדם מתכחש".
"ולסיום, בנימה אישית", סיכם הדיקן, "לפני כמעט 40 שנה באתי לראשונה בשערי ביה"ס שלנו כסטודנט צעיר. תמיד התגאיתי בסובלנות, במוסריות ובפלורליזם של קהילת בית הספר. גם היום אני גאה בה, אבל אל לנו לבלבל בין סובלנות, פלורליזם וחופש ביטוי לבין עמדות לא מוסריות העומדות בניגוד מוחלט לאתיקה המקצועית והאקדמית של כולנו. אין לי ספק שאם כולנו ביחד נקפיד על כיבוד האחר, על הערכים המהווים את הבסיס למקצוע העבודה הסוציאלית ועל התנהגות אתית הקשובה למצוקות השונות, נסיים גם את המשבר הזה ונצא ממנו מחוזקים".
