הישראלים מודאגים מהקיטוב הפנימי יותר מאשר מהאיומים החיצוניים גם אחרי 7 באוקטובר – כך עולה מסקר מקור ראשון ומכון תכלית, שערך מכון הסקרים מדגם בראשות מנו גבע לקראת ועידת מקור ראשון, "חברה וביטחון – פנינו לאן?", שתיערך ביום שלישי בשדרות. 53 אחוזים מהמשיבים לסקר סבורים ש"המשך הפילוג והקיטוב הפנימי" מסוכן לעתידה של מדינת ישראל יותר מהאיום הביטחוני החיצוני, לעומת 37 אחוזים שחשבו ההפך.
בניגוד לרבות מהתשובות לשאלות האחרות שנשאלו בסקר, בתשובה לשאלה הזו הייתה הסכמה רבה בין מצביעי הימין למצביעי השמאל. 63 אחוזים מהמשיבים מקרב מצביעי המפלגות שהתנגדו לבנימין נתניהו בבחירות הקודמות מודאגים יותר מהמשך הפילוג והקיטוב הפנימי, לעומת 33 אחוזים שמוטרדים יותר מהאיום הביטחוני החיצוני. בקרב מצביעי המפלגות התומכות בנתניהו, 50 אחוזים מהמשיבים מודאגים יותר מהמשך הפילוג והקיטוב הפנימי. 44 אחוזים מוטרדים יותר מהאיום הביטחוני החיצוני.
על אף הדאגות, מרבית אזרחי ישראל אופטימיים ומאמינים שישראל תצליח להתאושש ולעמוד באתגרים שנכונו לה. בסקר שאלנו אם הנסקרים מאמינים שמדינת ישראל תצליח להשתקם ולהתגבר על האתגרים והאיומים העומדים בפניה. 12 אחוזים השיבו "מאמין מאוד", ו־51 אחוזים "די מאמין". לעומתם, 22 אחוזים השיבו "לא כל כך מאמין", ו־5 אחוזים בלבד השיבו "כלל לא מאמין". בקרב מצביעי המפלגות שתמכו בנתניהו בבחירות הקודמות האופטימיות רבה אף יותר: 18 אחוזים מהם השיבו "מאמין מאוד", ו־59 אחוזים השיבו "די מאמין". בקרב מצביעי קבוצת המפלגות הנגדית, רק 8 אחוזים השיבו "מאמין מאוד", ו־46 אחוזים השיבו "די מאמין".
פוליטיקה עכשיו
בעקבות משבר 7 באוקטובר צפויה המערכת הפוליטית לעבור טלטלה לא קטנה. מהסקר עולה כי רבים מהמצביעים ישקלו ברצינות להצביע למפלגות ימין חדשות בבחירות הבאות, אם יקומו כאלה. למשתתפי הסקר הוצגה רשימת מנהיגים שעשויים להתמודד בבחירות הבאות לכנסת בראשותן של מפלגות חדשות, והם נשאלו בנפרד אם ישקלו לתמוך בכל אחד מהם. מפלגת ימין חדשה בראשות ראש המוסד לשעבר יוסי כהן זוכה לתמיכה הרבה ביותר (6 אחוזים – "בטוח שכן", 23 אחוזים – "חושב שכן"), ומפלגת ימין חדשה בראשות נפתלי בנט מפגרת רק מעט מאחור (6 אחוזים – "בטוח שכן", 20 אחוזים – "חושב שכן"). במקום השלישי בקרב המפלגות החדשות ניצבת מפלגת מילואימניקים בראשות יועז הנדל (3 אחוזים – "בטוח שכן", 20 אחוזים – "חושב שכן"). גדעון סער, שפרש השבוע לאחר מועד עריכת הסקר מן המחנה הממלכתי, משתרך מאחורי כל אלה עם אחוז אחד בלבד מבין אלה שבטוחים שישקלו להצביע למפלגת ימין בראשותו, ו־11 אחוזים שחושבים שישקלו זאת.
מהיכן יגיעו תומכיה הפוטנציאליים של כל אחת מהמפלגות הללו? רוב אלה השוקלים להצביע לכהן ולסער הם מי שהצביעו למפלגות שתמכו בנתניהו בבחירות הקודמות, ואלה השוקלים להצביע להנדל באים בעיקר מקרב מצביעי "גוש השינוי". התמיכה בבנט מגיעה כמעט בשווה משתי הקבוצות.
שאלה נוספת שהוצגה בפני הנסקרים הייתה איזו ממשלה תהיה טובה יותר למדינת ישראל לאחר הבחירות: 18 אחוזים מהמשיבים ענו כי הממשלה הטובה ביותר תהיה ממשלת מרכז של המפלגות הגדולות – הליכוד, המחנה הממלכתי, יש עתיד וישראל ביתנו; 17 אחוזים ציינו כי הם מעדיפים ממשלת אחדות הכוללת את המפלגות החרדיות, ללא המפלגות הערביות; 14 אחוזים הביעו תמיכה בהקמת ממשלת ימין צרה, דומה לזו שכיהנה עד הקמת ממשלת החירום; 13 אחוזים העדיפו ממשלת אחדות ללא מפלגות ערביות וחרדיות; 12 אחוזים מעוניינים בשחזור מודל "ממשלת השינוי" של בנט ויאיר לפיד, ללא החרדים ועם הערבים; 9 אחוזים בלבד רוצים לראות בממשלה הבאה את כל המפלגות, כולל נציגי הערבים והחרדים.
כאשר מסתכלים על התשובות בפילוח לפי נטייה פוליטית עולה כי מצביעים תומכי נתניהו מעוניינים בעיקר בממשלת אחדות עם חרדים ובלי ערבים (25 אחוזים) או בממשלת ימין צרה (24 אחוזים), בעוד שמצביעי המפלגות המתנגדות לנתניהו מתנדנדים בין ממשלת מרכז של המפלגות הגדולות (20 אחוזים), ממשלת שינוי צרה (20 אחוזים) וממשלת אחדות רחבה הכוללת חרדים וערבים (17 אחוזים).
נתון נוסף שעולה מהסקר צריך להדאיג מאוד את הנהגת הליכוד: רק 37 אחוזים מקרב מצביעי הליכוד בבחירות הקודמות משוכנעים שישובו להצביע למפלגה בבחירות הבאות. 20 אחוזים ממצביעי המפלגה ציינו שבבחירות הבאות ייתנו את קולם למחנה הממלכתי (כאמור, לפני התפצלותו של סער). 7 אחוזים מהם ציינו שיצביעו לאביגדור ליברמן, ו־23 אחוז טרם יודעים למי יצביעו.
הפרת אמונים
לפי הסקר, מידת האמון הכללית של אזרחי ישראל ברשויות המדינה נמוכה מאוד. רק 5 אחוזים מהנשאלים אמרו שהם "סומכים מאוד" על רשויות המדינה שיֵדעו להפיק את הלקחים ולתקן את הדרוש כדי למנוע הישנות של אסון כמו טבח 7 באוקטובר, ו־21 אחוזים השיבו שהם "די סומכים". 30 אחוזים השיבו "לא כל כך סומך" ו־37 אחוזים "כלל לא סומך". בשאלה זהה לגבי לקחי אסון מירון ההתפלגות הייתה דומה: 5 אחוזים – "סומך מאוד", 22 אחוזים – "די סומך", 31 אחוזים – "לא כל כך סומך" ו־34 אחוזים – "כלל לא סומך".
לא מפתיע לגלות ששיעור המשיבים לסקר שענו "סומך מאוד" ו"די סומך" גבוה הרבה יותר בקרב מצביעי גוש הימין מאשר בקרב מצביעי גוש השמאל: שיעור הסומכים בקרב המצביעים למפלגות תומכות נתניהו הוא 40 אחוזים, ואילו בקרב מי שהצביעו למפלגות מתנגדות נתניהו הוא 12 אחוזים בלבד. בנוגע להפקת לקחים מאסון מירון הפער גדול עוד יותר – 44 אחוזים ממצביעי מפלגות קואליציית הימין סומכים על הרשויות, לעומת 9 אחוזים בלבד מקרב מצביעי מפלגות אופוזיציית השמאל.
בנוסף עולה מהסקר כי האמון ברשויות המדינה, כך שידעו להפיק לקחים מ־7 באוקטובר כמעט כפול בקרב יהודים (28 אחוזים) מאשר בקרב אזרחי ישראל הערבים (15 אחוזים). באוכלוסייה היהודית עצמה שיעור האמון הגבוה ביותר נרשם במגזר הדתי (57 אחוזים). במקום השני ניצב המגזר החרדי (36 אחוזים), אחריו המסורתיים (32 אחוזים) ולבסוף החילונים (15 אחוזים בלבד).
הנסקרים נשאלו גם אם הם סומכים על נבחרי הציבור שיֵדעו להעדיף את האינטרס הציבורי על האינטרס האישי והפוליטי שלהם. התוצאות עגומות: 40 אחוזים השיבו "כלל לא סומך", ו־34 אחוזים "לא כל כך סומך". לעומתם, 16 אחוזים בלבד השיבו "די סומך" ורק 4 אחוזים "סומך מאוד". שוב, בפילוח הפוליטי מתגלה פער מובהק – שיעור המשיבים "סומך מאוד" ו"די סומך" בקרב מפלגות הימין מגיע ל־33 אחוזים, ואילו בקרב מי שהצביעו לגוש המרכז־שמאל עומד שיעורם על 6 אחוזים בלבד.
"ממצאי הסקר משקפים את הישראליות המזוקקת, חצי שנה כמעט אחרי אסון 7 באוקטובר", אומר יניב כהן, ראש מכון תכלית, "בעת הזו אנחנו במשבר אמון קשה מול המנהיגים שלנו, מול המערכת הממשלתית ומול היכולת שלנו להתאחד כחברה.
"בטווח הארוך יש בנו אמונה ביכולת המופלאה שלנו כעם להצליח להשתקם ולהתגבר על האתגרים והאיומים העומדים בפנינו", מוסיף כהן, "העם בישראל מבין שהקרע הפנימי הוא האיום הגדול ביותר. הוא דורש ממנהיגיו לשים את האינטרס הלאומי המשותף מעל השיקולים הצרים, ומבקש מהם לטעון במשמעות אמיתית את הסיסמה 'יחד ננצח', ולעשותה למציאות חיים של תיקון ובנייה מחדש – לא רק במילים, אלא ממש במעשים".
