מליאת הכנסת החלה היום (ג') את הדיון בקריאה השנייה והשלישית בהצעת חוק התקציב לשנת 2024, לאחר השינויים שנעשו בו נוכח צרכי המלחמה. הדיון צפוי להימשך במשך 25 שעות רצופות, אל תוך הלילה ועד מחר בשעה 12:00 בצהריים, אז יחל שלב הסיכומים וההצבעות.
אתמול אישרה הכנסת להפעיל את סעיף 98, המקצר את שעות הדיבור הניתנות לאופוזיציה – שמחתה על כך – לאור היקף החקיקה הגדול. יו"ר הוועדה אופיר כץ הזכיר לנוכחים כי הפרקטיקה המקובלת הופעלה גם בממשלת בנט-לפיד.
התקציב יעמוד על 584.1 מיליארד שקלים. בעקבות הוצאות מלחמת "חרבות ברזל", תקציב מגבלת ההוצאה גבוה מהתקציב שאושר במאי 2023 בכ-70.4 מיליארד שקלים, 55 מיליארד ממנו נועד למימון צרכים צבאיים, ו-15.5 מיליארד למימון צרכים אזרחיים.
הצעת החוק מגדילה את הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר במקום 2.25%, כפי שאושר במאי 2023. על ההפרש שמסתכם כאמור בכ-70 מיליארד ש"ח נטען כי הוא מיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מן המלחמה.
בתקציב נערכו תיקוני חקיקה שונים בכדי לבצע התאמות תקציביות לשם השגת יעדי התקציב לשנת 2024, בשל הוצאות המלחמה. בין היתר, להקפיא את שיעורי השכר הממוצע שממנו נגזרים שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, לשנות את שיעורי הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי ולהעלות את שיעור דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% במקום 5% כיום.
בנוסף, יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים, וכן ייקבע במסגרת הוראת שעה כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן – ישלם לאוצר המדינה בשנים 2024 ו-2025 סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה השנה.
שר האוצר סמוטריץ' אמר כי הוא מצפה מהאופוזיציה להבין את גודל השעה ולא להתנגד לתקציב "אחראי, מתכנס ותומך את צעדי המלחמה". לדבריו, "הצבעה נגד התקציב – כמוה כהצבעה נגד המשך הלחימה והחוסן האזרחי".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הציג במליאה את חוקי התקציב ואמר כי "עקב הימשכות הלחימה וההוצאות האזרחיות הנובעות ממנה, נדרשה הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות ביחס להוצאה הממשלתית ולהגדיל את מסגרת התקציב שנקבעה".
