ארבעת חודשי מלחמת חרבות ברזל מעוררים בציבור הישראלי רגשות רבים שיצרו גם סערות נפש כואבות, ואליהם נצמדת המוזיקה, כמעט כבכל מאורע שמזמנים לנו החיים; היא יוצרת פסקול לסרט המציאותי שאליו נקלענו ועוזרת לבטא אותו. נדמה שאחד השירים שמתנגנים לא מעט בתקופה האחרונה, הוא "תמיד יחכו לך" של לאה שבת, שגם הפך לאחד מסמלי המאבק להשבת החטופים הביתה. הוא הוקלט מחדש באופן מרגש ונוסף לו בית: "הו ילד, הו ילדה, הסיפור שלנו השתנה, נסדקו השמיים".
קשה להאמין, אבל אלה המילים היחידות שהצליחה הזמרת והיוצרת לאה שבת לכתוב במהלך המלחמה. "ניסיתי לכתוב על המלחמה ולא הצלחתי", היא משתפת. מה שהיא מצליחה בכל זאת לעשות, זה להלחין מילים של אחרים; "שרתי בלוויה של נעם שלום ז"ל, מחריש, שנרצחה במסיבה בנובה. שמעתי את ההספדים שנשאו שם בני המשפחה ונפעמתי. הם היו כל כך מחזקים. ניגשתי אחרי הלוויה לתומר, אביה של נעם, וביקשתי שישלח לי את המילים שנאמרו. הוא שלח לי את ההספדים וצירף לי גם דברים שכתב אחיה של נעם, גל, שכותב יפה מאוד, והלחנתי שני דברים שהוא כתב".
מילים נוספות הלחינה שבת במסגרת פרויקט שנרקם בימים אלה באולפן "העוגן" בקיבוץ העוגן. יוזמי הפרויקט ביקשו לחלק בין זמרים וזמרות ישראלים שירים שכתבו תושבי עוטף עזה, כדי שילחינו ויקליטו אותם לאלבום משותף. "רציתי לעשות דבר כזה גם בעצמי, לבקש בפייסבוק שישלחו לי מילים של אנשים שקשורים בצורה כזו או אחרת למה שקרה, אבל עוד לא הגעתי לשם".
נשמע שקל לך יותר להלחין מאשר לכתוב.
"ראיתי שאני פשוט לא מצליחה לכתוב כי התחלתי לחשוב על יותר מדי דברים – על המשפחות שנפגעו, על החטופים ועל המשפחות שלהם, על החיילים. קיבלתי המון זוויות הסתכלות, אי אפשר לכתוב ככה שיר. אמרתי שאם אני לא מצליחה לכתוב מילים על המצב, אז לפחות שאלחין דברים שאחרים כתבו, כדי להיות מחוברת בכל זאת דרך המוזיקה".
"תמיד יחכו לך" קיבל חידוש עצוב. איך הרגשת עם זה שהוא הפך לאחד מסמלי המלחמה והייחול להחזרת החטופים הביתה?
"מצד אחד אני שמחה שמחוברים ככה לשיר הזה, מצד שני כל כך מבאס שזה בנסיבות האלה, שיש מלחמה ואנשים מתים פה".
השיר נכתב לפני 28 שנה, ליוצר אחר – אחד בשם אריק איינשטיין. "אריק פנה אליי, הוא אסף חומרים לאלבום שרצה להקליט", שבת נזכרת. "אמרתי לעצמי שאני לא מכירה את אריק, אז מה אכתוב לו? וחשבתי על 'עוף גוזל' ולמעשה כתבתי את השיר הזה כמו בן דוד או אח של 'עוף גוזל'. הסיפור של השיר הוא על חבר'ה צעירים שנוסעים לחו"ל אחרי הצבא לטיול הגדול. בסוף אריק לא הקליט את האלבום, ואני קיבלתי מתנה עם השיר הזה".
אנחנו נפגשות בביתה בהוד־השרון, שבו היא גרה עם בתה דנה וצ'אבי הכלב. שבת (66), מכינה לנו קפה כשהיא מפזמת את השיר "מחשבות טובות, אה אה אי־אי־אי".
אפשר להגיד שאת אופטימית חסרת תקנה?
"אני עובדת על זה. 'לא מוותרת על חלומות ורודים', הסינגל החדש, הוא שיר שהוא מסע, יש בו קשיים והתמודדות אבל גם את הלימוד מהם. וואלה, הגעתי בגילי להבנות מאוד טובות וחשובות. התבודדות מביאה לי את השמחה, את התקווה, את הקשר והחיבור האמיתיים. יש בי שני צדדים; אני גם בן אדם של אנשים וגם בן אדם של לבד. אני לא יכולה יותר מדי לדבר, אני צריכה גם את הלבד שלי. מצד שני אני מאוד אוהבת אנשים. אז אני מדלגת בין הדברים".
אומרים על אנשים מבוגרים שמאוחר עבורם להשתנות. והנה אני פוגשת אותך בעשור השביעי לחייך ואת מדברת על שינויים ודרך שאת עוברת.
"הדיבור שאי אפשר להשתנות הוא כפירה. זה אולי לא קל או פשוט, אבל קודם כול לפני שמשנים או לא משנים בואו בכלל נכיר את הצורך, נתיידד איתו".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) במוסף "מוצש" של מקור ראשון
