אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מפרסם היום (ב') סקירה בנושא השפעת האיום של החות'ים על הכלכלה הישראלית בעקבות שיבוש הסחר הימי לאזור. מהסקירה עולה כי ההשפעה של השיבושים על מחירי הצריכה בישראל היא די מוגבלת בשלב זה. הסיבה המרכזית לכך היא שהתייקרות מחירי ההובלה לא לוותה עד כה בהתייקרות תואמת במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם, או בשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, באגף הכלכלן הראשי מציינים כי ככל שהתייקרות תעריפי השינוע תתמיד כך גובר הסיכון לשיבושים בשרשראות האספקה ולהאמרת מחירי הסחורות והאנרגיה.
כידוע, מאז החלה המלחמה, החות'ים בתימן פוגעים בתנועה הימית של אוניות סוחר העוברות בים האדום, באמצעות פעולות טרור וירי לעבר הספינות, מה שהוביל לסדרות מתקפות נקודתיות של מספר מדינות נגדם. הדבר גרם לשיבוש באחד מנתיבי הסחר הימיים המרכזיים בעולם, ובשל האיום שלהם לפגוע בספינות המזוהות כישראליות, הן משפיעות על הסחר הימי של ישראל.
השיבושים בים האדום הובילו להתייקרות גלובלית במחירי ההובלה הימית בשיעור של כ-163 אחוזים. התייקרות זו רלוונטית עבור ארבעת הסוגים המרכזיים של אוניות הסוחר המובילות לישראל ומייצאות ממנה -מכולות, מטען כללי, צובר וגלנוע. ודבר זה עשוי להשפיע על רמת המחירים בישראל, בין במישרין באמצעות התייקרות היבוא לישראל, ובין בעקיפין באמצעות שיבושים בשרשראות האספקה ועלייה גלובלית במחירי הסחורות והאנרגיה.
כשליש מערך הייבוא הימי של ישראל וכחמישית מערך הייצוא הימי של ישראל עוברים דרך המייצרים. ישנם ענפים שלגביהם האיום החות'י בעל השפעה פוטנציאלית רבה יותר, כמו מכונות וציוד חשמלי, מכשירים אופטיים, כימיקלים וכלי רכב. באגף הכלכלן הראשי סוברים כי למרות זאת, ההשפעות הישירות של התייקרות תעריפי ההובלה נראות מוגבלות בשלב זה, בין היתר משום שעלות ההובלה הימית עומדת על כשלושה אחוזים בלבד מסך ערך היבוא, ואילו היבוא מהווה פחות מ-20 אחוזים מהצריכה הפרטית. בחישוב פשוט, עלות ההובלה הימית מהווה לא יותר מ-0.6 אחוזים מסך הצריכה הפרטית.
בסקירה טוענים באגף הכלכלן הראשי כי גם בתרחיש הקיצוני ביותר ושסבירותו נמוכה לפיה תהיה עלייה של 160 אחוזים במחירי ההובלה הימית, הביטוי של זה יהיה בתוספת של מקסימום נקודת האחוז למדד המחירים לצרכן בשנה הקרובה. נראה כי ההשפעות העקיפות מוגבלות אף הן בשלב זה: לא נרשמו שיבושים מהותיים בשרשראות האספקה ועד כה לא נצפו סימנים להתייקרות עולמית במחירי הסחורות והאנרגיה. בהתאם להערכה זו, גם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נותרו ללא שינוי מהותי.
באגף הכלכלן הראשי מציינים את ענפים רגישים להשפעות החות'ים בתחום הייבוא: מכונות וציוד חשמלי, שהייבוא שלהם דרך המייצרים מהווה כ-35 אחוזים מסך היבוא של מוצרים אלו לישראל, ומגיע לכ-8.3 מיליארד דולר. כלי תחבורה המיובאים דרך המייצרים מהווים כ-33 אחוזים מסך היבוא בתחום זה ושווים מגיע לכ-3.7 מיליארד דולר. בתחום הטקסטיל, הייבוא שלהם דרך המייצרים מהווה כ-49 אחוזים מסך היבוא של מוצרים אלו לישראל, ושווים עומד על כ-1.9 מיליארד דולר.
הענפים הרגישים ביותר להשפעות החות'ים בתחום הייצוא הם מכונות וציוד חשמלי (מהווים כ-27 אחוזים מסך היצוא של מוצרים אלו מישראל, בשווי של כחמישה מיליארד דולר), מוצרי תעשיות כימיות (כ-15 אחוזים מסך היצוא של מוצרים אלו מישראל, בשווי 2.2 מיליארד דולר).
בסקירה מצויין כי קיימות אינדיקציות לכך שגם במידה וחברות ספנות זרות תמשכנה להפליג דרך המייצרים, כל עוד ישנו האיום החות'י, הן תשלמנה פרמיית ביטוח גבוהה יותר, אך כרגע נראה כי התייקרות פרמיית הביטוח מהווה תחליף כמעט שווה להתייקרות הנובעת ממעקף מדרום לאפריקה הבאה לידי ביטוי בעלויות דלק וחכירה לאוניות המשא.
באגף התייעצו עם רשות הספנות והנמלים והעריכו כי לפי התרחיש הסביר ביותר, כמחצית מהאוניות, שיש להן זיקה חזקה לישראל בצורה של בעלות מלאה או חלקית, לא יפליגו דרך המייצרים. במקביל, המחצית השנייה של האוניות שיש להן זיקה חלשה לישראל, ימשיכו להפליג דרך המיצרים, וזאת בלי שיושתו עליהן עלויות נוספות כול התייקרות פרמיית הביטוח.
