ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון מחר (ב') בהצעת החוק הפרטית של ח"כ צגה מלקו למחיקת הרישום הפלילי למשתתפים במחאת יוצאי אתיופיה בשנת 2019.
הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, וכעת מגיעה לוועדת החוקה להכנה לקריאה ראשונה. עו"ד רינה איילין גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, מסבירה כי הצעת החוק מגיעה על רקע הנתונים המדאיגים לפיהם תופעת "שיטור היתר" נגד יוצאי אתיופיה בכלל ונערים וצעירים יוצאי אתיופיה בכלל נמשכת גם כיום.
"מי שבדקה את הנושא הזה באופן מסודר בעבר היא ועדת פלמור בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים דאז, עו"ד אמי פלמור", הזכירה איילין גורליק, "בדו"ח הוועדה נקבע שמספר התיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2014-2015 הוא כפול מהשיעור שלהם באוכלוסייה. ביחס לקטינים המצב היה אפילו הרבה יותר חמור. בשנת 2013, 6.5 אחוזים מהתיקים הפליליים שנפתחו נגד קטינים נפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, בשעה ששיעור הקטינים יוצאי אתיופיה מכלל אוכלוסיית הקטינים עומד על 1.7 אחוז בלבד. בשנת 2014 הנתון עלה ל-7.3 ובשנת 2015 ל-7.6 אחוזים. זה יותר מפי שלוש וחצי באוכלוסייה הכללית".
לדברי עו"ד אייילין גורליק, מאז פורסם דו"ח פלמור המצב לא השתפר: "בשנת 2022 שיעור התיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה באופן כללי עומד על 3 אחוז, פי 1.7 משיעורנו באוכלוסייה. זה מעיד אמנם על ירידה בשיטור היתר, אבל זו ירידה קלה. גם כשמסתכלים על מה התיקים הרבים האלה, אז אפשר לראות שלא מדובר בעבירות חמורות. הרבה מאוד מהתיקים נסובים סביב עבירות של מה בכך, אירועים שמתחילים בבקשות הזדהות שלא לצורך, אירועים של דרישה לשפוך אלכוהול, ומשם הדברים מסלימים ומגיעים לכתבי אישום ותיקים פליליים על הפרת הסדר הציבורי. בחלק מהמקרים האישומים הם על תקיפת שוטר, העלבת שוטר וכו', על אף שבמקרים רבים מאוד מי שבאמת סובל הם אותם יוצאי אתיופיה שסובלים מאלימות משטרתית. זה גם משהו שעלה בדו"ח פלמור".
את הצעת החוק הגישה, כאמור, ח"כ צגה מלקו מסיעת הליכוד, בהמשך למאבק ארוך שנים של האגודה וארגונים נוספים. לפי ההצעה, יופסקו הליכים ויימחקו רישומים פליליים למי שנפתחו נגדם תיקים פליליים בגין עברות של הפרת הסדר הציבורי הקשורות למחאת יוצאי אתיופיה בשנת 2019.
"כזכור, בשנת 2019 פרצה המחאה סביב פרשת סלומון טקה, במחאה הזו נפתחו תיקים בסיטונאות ליוצאי אתיופיה בלי אבחנה, ואת סגירת התיקים הללו ומחיקת הרישומים הפליליים מבקשת הצעת החוק לקדם. מדובר כאמור בעבירות של הפרת הסדר הציבור ועבירות שקשורות למגע בין שוטר לאזרח. אלו עבירות שמהוות שיטור יתר וזה דבר שאנחנו רואים מתוך הנתונים. בעקבות בקשות חופש מידע שהגשנו למשטרת ישראל בשיתוף פעולה עם הקליניקה למגוון ורב תרבותיות באוניברסיטה העברית, ראינו שאחוז התיקים שנפתחו בעבירות של הפרת הסדר הציבורי נגד יוצאי אתיופיה מתוך כלל התיקים שנפתחו בעבירות הללו לכלל האוכלוסייה עומדים על 4.1 אחוז, בשעה ששיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסיה עומד על 1.7 אחוז", הסבירה איילין גורליק.
עו"ד איילין גורליק ציינה כי אחרי מאבק של שנים, אכן הצליחה ח"כ מלקו להביא את הקואליציה לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה בקריאה טרומית, לאחר שניסיונות לפתור את הבעיה ללא שימוש בחקיקה כשלו: "בעקבות דו"ח פלמור, גובש מתווה החנינות של נשיא המדינה. אנחנו קוראים לצעירים להגיש אלינו בקשות כדי שנוכל להגיש אותן לבית הנשיא. יצאנו בקמפיין בנושא, אבל המתווה לא עבד. הבקשות לא הוגשו. אנחנו עדיין יוצאים בקריאה לצעירים לעשות שימוש במתווה אבל מאחר שבפועל הוא לא השיג את מטרתו אין מנוס מחקיקה".
