מול חזונו של ממשל ביידן, המבקש לתעל את המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל לכדי מהלך מדיני כולל שאחריתו "סדר אזורי חדש" והקמת מדינה פלסטינית, הצביעו השבוע הממשלה פה אחד והכנסת ברוב עצום של 99 ח"כים על הצהרה המתנגדת להכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית, "ודוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים. הסדר, ככל שיושג, יהיה אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים", לשון ההצהרה.
בין אם יש או אין כוונה להכרה חד־צדדית, "הדיבורים על 'מדינה פלסטינית' בזמן שתמונות הטבח המפלצתי של חמאס עדיין רצות מול עינינו, וכש־134 חטופים – בהם זקנים, נשים וטף – עדיין מוחזקים בעזה, הם טעות קשה מצד וושינגטון, בכל היבט שהוא", אומר ראש המל"ל לשעבר מאיר בן־שבת, המכהן כיום כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.
בתשובה לשאלתנו מבהיר בן־שבת את הסכנות הכרוכות בהקמתה של מדינה פלסטינית בכלל, ולאחר טבח שבעה באוקטובר בפרט. "ראשית, זהו פרס לחמאס. עצם העלאת הסוגיה לסדר היום לאחר התקפת חמאס, מעודדת את ארגון הטרור ונותנת לו את הקרדיט על כך בקרב הציבור הפלסטיני. שנית, זוהי רוח גבית ל'דרך ההתנגדות' וראיה ניצחת לשיטתם של הקנאים האסלאמיסטים, הגורסים ש'מול ישראל רק בכוח'. שלישית, זוהי פגיעה במאמציה של ישראל ובמטרה העיקרית שלה במלחמה בעזה: שיקום ההרתעה. בזמן שכוחותינו מעמיקים את גביית המחיר מחמאס, דווקא ידידינו שמעבר לים מעניקים לו הישג פוליטי חסר תקדים", הוא מדגיש.
"הקמת מדינה פלסטינית בכלל, ולאחר טבח שבעה באוקטובר בפרט היא פרס לחמאס. עצם העלאת הסוגיה לסדר היום לאחר התקפת חמאס, מעודדת את ארגון הטרור ונותנת לו את הקרדיט על כך בקרב הציבור הפלסטיני"
"רביעית", ממשיך ראש המל"ל לשעבר, "ההצעה הזו מתעלמת מהסנטימנט בציבור הישראלי. מי שחושב שאחרי 7 באוקטובר ישראל תהיה מוכנה ליטול סיכונים כמו אלה שנלקחו בעבר, אינו חי את המציאות בישראל.
"חמישית, ההצעה מתעלמת מהחולאים של הרשות הפלסטינית ומניחה שישראל תעדיף אותה, עם כל בעיותיה, על פני חמאס. ואולם אי אפשר להתעלם מהתהליכים שהובילו למציאות בעזה, ובשום אופן אין להתייחס בביטול לבעיות הקשות מצד הרש"פ – זו שלא גינתה את הטבח, ומעודדת טרור באמצעות התשלומים שהיא מעבירה. זו אותה רשות שלא רק שלא חינכה לשלום, אלא ממשיכה להנציח את תודעת המאבק. מערכת החינוך שלה ממשיכה להחדיר את שנאת ישראל והיהודים, ובתי הספר שלה נקראים על שם 'שאהידים', מחבלים ומרצחים. זו אותה רשות שאינה מצליחה לשלוט בג'נין ובצפון השומרון, ושאלמלא פעילותם של צה"ל והשב"כ לסיכול טרור חמאס ולפגיעה בתשתיותיו, ספק אם הייתה מסוגלת לעמוד מולו. כשזהו מצבה של הרש"פ ביו"ש, הדיבורים על שדרוג מעמדה או על הרחבת מוטת שליטתה לא מחוברים למציאות".
והוא מעלה נקודה נוספת: "אפילו לשיטתה של וושינגטון, שמבקשת בצעד זה לשדרג את הרשות הפלסטינית, היא עלולה באמצעותו להביא דווקא לגסיסתה. הכתרתו של חמאס כגורם שבזכותו יקבלו הפלסטינים את ההישג הגדול ביותר שהם זכו בו מעולם, יחד עם שיעורי התמיכה הגבוהים בו מצד הציבור הפלסטיני, יסללו לו את הדרך להשתלט מבפנים על הרש"פ גם ביו"ש. לאחר המחיר ששילמה והיא עדיין משלמת, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לשוב ולהסתכן בהרפתקאות מדיניות שיסכנו את ביטחונה. מי שמדבר איתנו על מדינה פלסטינית לא יכול להבטיח לנו שכמה חודשים לאחר מכן יהיו בחירות וחמאס לא ישלוט".
חזרנו לבסיס
עד קיץ 2017 היה שמו של בן־שבת חסוי. אבל אז זומן מ', ראש מרחב דרום בשב"כ, בעל ותק של כמעט שלושה עשורים בשירות הביטחון הכללי ומומחיות רבה בזירה הפלסטינית, אל לשכת ראש הממשלה נתניהו. שם הוצע לו תפקיד ראש המל"ל, שבו כיהן עד לשנת 2021. במהלך תקופה זו נרקמו הסכמי אברהם והתחוללה מגפת הקורונה. הוא יליד 1966, נשוי, אב לארבעה וסב לנכדים, מתגורר במרכז־שפירא. נולד כילד ה־12 למשפחה של 14 ילדים, גדל בדימונה ולמד בבית ספר ממלכתי־דתי בעיר ולאחר מכן בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר־שבע.
"הדרג המדיני", אומר בן־שבת, "לא רק רשאי אלא חייב לנקוט גישה מפוכחת, זהירה וחשדנית, לסמוך רק על עצמנו ולהימנע מכניסה לתהליכים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהם. את כל זה אני אומר מנקודת מבט מדינית־ביטחונית בלבד. מובן שלסוגיה הזו יש גם היבטים ערכיים, הנוגעים לזיקתנו העמוקה לחבלי ארץ אלה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) במוסף "יומן" של מקור ראשון
