ביום שני הקרוב יקיימו שלושת השופטים הוותיקים של בית המשפט העליון, ממלא מקום הנשיא השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נועם סולברג דיון בשלוש עתירות לבג"ץ הדורשות מהממשלה להתחיל לפעול לגיוס בני המגזר החרדי לצה"ל. העתירות הוגשו לאחר שבחודש יוני האחרון פקע סופית חוק הגיוס, שבוטל בידי בג"ץ עוד בשנת 2017. שורה של מערכות בחירות ובקשות שהוגשו על ידי הממשלה לאורך השנים הביאה לדחייה של קרוב ל-5 שנים במועד פקיעת החוק, אך לבסוף הוא פקע. כדי להתמודד עם פקיעתו של חוק הגיוס מבלי להתחיל באופן מידי בגיוס בהתאם להחלטת בג"ץ, קיבלה הממשלה ב-25 ביוני 2023 החלטה שקבעה לוחות זמנים לחקיקת חוק גיוס חדש, שאמורים היו להסתיים עד ל-1 באפריל 2024. בנוסף נקבעו בהחלטה כללים בנוגע לתקופת הביניים, עד לחקיקת "חוק גיוס" חדש, הממשיכים למעשה את הסדר הפטור הקיים. נגד החלטת הממשלה הוגשו שלוש עתירות, על ידי התנועה לאיכות השלטון, תנועת "אחים לנשק" ו-240 נשים החברות בתנועת "אימהות בחזית".
העותרות ביקשו בעתירותיהן להתחיל מיד בהליכים לגיוס בני המגזר החרדי, מאחר שביטול חוק הגיוס לא הפתיע את הממשלה והיה ידוע שש שנים מראש. עד לגיוס בפועל ביקשו העותרות להפסיק כל תקצוב שניתן לישיבות שבהן לומדים מי שחייבים בגיוס לפי חוק ולא גויסו למרות פקיעת חוק הגיוס. "לנוכח ידיעתה המוקדמת של הממשלה על פקיעתן הצפויה של הוראות פרק ג'1 לחוק שירות הביטחון, וביודעה כי מדיניות מתן הפטורים שנקבעה בו הוכרזה זה מכבר כבלתי חוקתית ובוטלה, החלטת הממשלה מושא עתירה זו הינה בבחינת תקיעת 'אצבע בעין' לשלטון החוק, תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט הנכבד וכלפי הנורמות שהותוו על ידו ונקבעו בסוגיה זו לאורך עשרות שנים, על כל המתחייב מכך", נאמר בעתירת "אחים לנשק".
בהתאם להחלטת בג"ץ הגישה שלשום היועצת המשפטית לממשלה את תגובת המדינה, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות. בתגובה צוין כי לוח הזמנים שקבעה הממשלה לחקיקה גובש בהתאם ללוח הזמנים הפוליטי שתוכנן באותו זמן, והכוונה הייתה לסיים את החקיקה עד תום כנס החורף הנוכחי של הכנסת. אולם, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נטרפו הקלפים, והעשייה הפוליטית נכנסה להקפאה למשך חודשים ארוכים. לאור זאת עד כה לא גובש חוק גיוס חדש, וברור שחוק כזה גם לא יגובש עד לפקיעת תוקף החלטת הממשלה הנוכחית ב-1 באפריל, עוד כחודש ושבוע. אומנם במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון קיוו כי לנוכח המצב ניתן יהיה להאריך את תוקף החלטת הממשלה בעוד כמה חודשים, אולם בתגובתה לבג"ץ הבהירה היועצת כי ללא התחלה מיידית של הליך החקיקה אי אפשר יהיה לתת לממשלה הארכה נוספת.
"עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, וככל שלא יוארך תוקפה של ההחלטה, בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית עד יום 30.6.24, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין", נאמר בהודעה שמסרה היועצת לבג"ץ. בכך הציבה היועצת לממשלה שני תאריכי יעד. הראשון, עד ל-1.4.24, להתחלת תהליך החקיקה, והשני, עד לסוף חודש יוני, להשלמתו. היועצת אף ביקשה מהשופטים לאפשר למדינה להגיש הודעה מעדכנת לבג"ץ בעוד חודש, שבוע לפני פקיעת החלטת הממשלה. באותו שלב, נאמר בתגובה, יוכלו השופטים להעריך נכון יותר את המצב ולהחליט אם להוציא צווים על תנאי, אם להוציא צווי ביניים (למשל בנושא תקציב הישיבות) ואם להרחיב את ההרכב הדן בעתירות.
בתנועה לאיכות השלטון לא אהבו את תגובת היועצת, וטענו כי מדובר בהמשך גרירת הרגליים של הממשלה בנושא גיוס החרדים. "שוב המדינה והיועצת המשפטית לממשלה מנסים לגלגל את תפוח האדמה הלוהט, שכבר 25 שנה מתגלגל, במקום להכריע פעם אחת ולתמיד גיוס אחד לכולם חוק שווה לכולם, ולא לנסות למצוא כל מיני פתרונות לא חוקיים ולא חוקתיים שמפרידים בין אדם לאדם בין דם לדם. מצער מאוד שהיועצת המשפטית, במקום להבין שנעשה פה משהו לא חוקי – החלטת ממשלה בניגוד לחוק – מאפשרת את גלגול המצב הלא חוקי ומאפשרת לחוטא לצאת נשכר ובעצם מגינה על מצב לא חוקי בפני בית המשפט".
