ההסכם הקואליציוני של מפלגת הציונות הדתית, בו נכתב כי "ראש הממשלה יוביל לגיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש", צוטט היום (ב') בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, במסגרת הדיון בבקשת חוות דעת מייעצת בנוגע לחוקיות "הכיבוש הישראלי המתמשך", ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים.
חלק מהדוברים תקפו גם את ארצות הברית, ויצאו נגד תמיכתה בישראל והכרתה בירושלים כבירתה. נציגת הרשות הפלסטינית סקרה רשימה ארוכה של האשמות שווא כנגד ישראל בנוגע לטענתה לאפליה ואלימות, החל ב"נכבה", וכן האשמה באפרטהייד, ענישה קולקטיבית ו"אלימות מתנחלים". היא הזכירה את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו לאחרונה כנגד כמה מתושבי יו"ש, כהוכחה לכך שישראל אינה עושה די כנגדם.
הדיון, שצפוי להימשך שישה ימים, מתקיים בעקבות החלטה של העצרת הכללית של האו״ם בדצמבר 2022, שנענתה לבקשה של המשלחת הפלסטינית (שהועלתה באופן רשמי בידי ניקרגואה, שכן הפלסטינים אינם חברים באו"ם), וביקשה מבית הדין לתת חוות דעת מייעצת בשאלת חוקיות "הכיבוש הישראלי המתמשך".
לעומת התביעה שהוגשה לבית הדין בידי דרום-אפריקה ונידונה לפני כשלושה שבועות, כאן מדובר בבקשה לחוות דעת מייעצת, שמעמדה מחייב פחות. אם כי, בתרחיש שבו ביה"ד אכן ייענה ותינתן חוות הדעת שבה מעוניינים הפלסטינים – כי ישראל שולטת באופן בלתי חוקי בשטח – הדבר יכול להוביל לפגיעה בישראל ומגבלות עליה, דוגמת הטלת קשיים על קשרים עסקיים ובקשת סנקציות.
ראש הממשלה בזמן החלטת העצרת, יאיר לפיד, קיים בזמנו עשרות שיחות עם ראשי מדינות בניסיון למנוע את ההצבעה בעצרת הכללית, אולם המאמץ לא צלח. ההמלצה לבקשת חוות דעת מייעצת מבית הדין לצדק, היא אחת ממספר המלצות שניתנו בידי הוועדה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם, כדי לחקור לכאורה את אירועי הלחימה במבצע "שומר החומות". הוועדה התעלמה כמעט באופן מוחלט ממעשי חמאס דאז והירי אל עבר מרכזי אוכלוסייה בישראל, והרחיבה את המנדט שלה באופן משמעותי מאוד בכל הנוגע להתנהלות ישראל לכאורה.
בניגוד לתביעת דרום-אפריקה, כאן החליטה ישראל שלא לשלוח נציגות לדיון בהאג. גורמים מדיניים בישראל אף מעדיפים בשלב זה שלא להגיב באופן רשמי על הדיון שנפתח, אלא הם ממתינים לראות כיצד יתפתחו הדברים, ולראות כיצד ייענה בית הדין לבקשה. נציין כי בראש הטריבונל של בית הדין יושב כעת השופט הלבנוני נוואף סלאם, שצפוי לכהן בכהונה של שלוש שנים.
מי שכן הגיש נייר עמדה לבית הדין הוא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים IJL. במידה רבה, ניתן לומר כי לו הגישה ישראל מענה מטעמה לדיונים, היו הטענות דומות למדי לאלו שהגיש הארגון. על פי חוות הדעת הזו, למדינת ישראל ולעם היהודי יש תביעות חזקות, בהתאם למשפט הבינלאומי, ביחס לשטחי יהודה ושומרון וירושלים. המזכר המשפטי שנכתב על ידי עורך הדין דניאל רייזנר ועורכי הדין ד"ר רועי שיינדורף, ד"ר דב ג'ייקובס וג'ושוע קרן מצביע על כשלים עובדתיים ומשפטיים מהותיים, אשר עומדים בבסיס הבקשה של האו"ם.
כך, קובעים חברי הארגון כי קיימת מסגרת משפטית בינלאומית, מוכרת ותקפה, המבוססת על החלטות קודמות שניתנו ע"י האו"ם במסגרת מועצת הביטחון 242 ו-338, וכן הסכמים נוספים, אשר מהווים מסגרת משפטית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך שקביעות חדשות מטעם ביה"ד, עלולות לחתור תחת החלטות קודמות אלה.
עוד מזכיר הארגון כי תפיסת השטחים אירעה במהלך מלחמת ששת הימים, ונעשתה לצורך הגנה עצמית. מחברי המזכר קובעים כי ישראל רשאית להחזיק בשטחים אלה עד להסדר מדיני. מתקפת החמאס הרצחנית שהחלה בבוקר ה-7 לאוקטובר רק מוכיחה כי ההחזקה בשטחים אלה נדרשת על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל.
לאור זאת, קובע הארגון, אשר ייצג בעבר בטריבונלים משפטיים בינלאומיים וכן באו"ם, על בית הדין לצדק לנהוג במשנה זהירות בטרם יסכים להעניק חוות דעת מייעצת לאו"ם, כפי שהתבקש. שינוי במרקם המשפטי הקיים יערער את ההסכמות הבינלאומיות שכבר הושגו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך לפי מחבריו, וייפגעו בסיכויים ליישב אותו במסגרת משא ומתן.
