פורים ה'תשפ"ד 2024 מתקרב ובבתי הספר ובגני הילדים אפשר כבר לחוש את ההתרגשות באוויר. השנה תאריכי חג הפורים קצת יותר מורכבים מהרגיל כיוון שיום השבת חל במרכזם.
תענית אסתר תחול ביום חמישי 21/3.
ביום שישי 22/3 התלמידים ברוב הארץ צפויים להגיע מחופשים אל בתי הספר וגני הילדים.
יום הפורים עצמו וקריאת מגילת אסתר ברוב הערים והיישובים בארץ יחלו במוצאי שבת 23/3 ולמחרת, ביום ראשון 24/3.
בירושלים, ייכנס יום הפורים ויקראו במגילה ביום ראשון בערב 24/3 והחגיגות יימשכו למחרת, ביום שני 25/3.
פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
החג נקבע כיום הודאה לאלוהים, מכיוון שעל פי המסורת היהודית בחג זה ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן האגגי, המשנה למלך אחשוורוש.
מקור המסורת במגילת אסתר, על פיה נקרא החג על שום ה"פּוּר" (גורל) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן, שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר.
מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו ועריכת סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. כמו כן, מאפה מתוק שמקובל לאכול בתקופת החג הוא אוזן המן.
חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהתורה, אלא מדרבנן. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה (הנקרא "דברי קבלה") בשל היותו תקנה מזמן הנביאים הכתובה בתנ"ך.
