טאקר קרלסון, השדר הבכיר לשעבר בפוקס ניוז, חשב שוולדימיר פוטין פלש לאוקראינה משום שחשש ממתקפה של ארצות הברית או נאט"ו. אולם בריאיון בן שעתיים עם הנשיא הרוסי במוסקבה, קרלסון אמר שהיה "המום" לגלות שפוטין פלש למדינה מסיבה אחרת: "ולדימיר פוטין מאמין שלרוסיה ישנה זכות היסטורית על חלקים מאוקראינה", אמר.
"מה שאתם עומדים לראות נראה לנו כדברים כנים", אמר קרלסון לצופים ברשת לפני שידור הריאיון ביום חמישי. "הבעה כנה של מה שהוא חושב באמת".
עבור קרלסון והקהל האמריקני שהקרמלין ביקש להגיע אליו כשהסכים לריאיון, זו אולי הייתה הפתעה. אך עבור אוקראינים, שחיים מזה שני עשורים כאשר פוטין מכחיש את זכותה של אוקראינה להתקיים כמדינה עצמאית מרוסיה, הריאיון עורר רק זעם.
מבחינתם, אולי ההפתעה היחידה הייתה שמצביעים אמריקניים מסוימים עשויים ליפול בפח של השקרים, חצאי האמיתות ומשחקי המילים של פוטין, כולל טענה שהוא רוצה לפתוח במשא ומתן עם וושינגטון כדי לסיים את המלחמה, שפירושו יהיה לכפות על אוקראינה לוותר על שטחיה. אוקראינים האשימו את קרלסון בכך ששימש כלי משחק של הקרמלין ונתן במה לדיקטטור לוחמני עם שאיפות אסטרטגיות להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית.
"הדבר היחיד שבאמת מעורר תגובות מסוימות הוא שפוטין, פושע מלחמה שהוצא נגדו צו מעצר מבית הדין בהאג, מתראיין במקום להיחקר", אמר אולקסי דנילוב, מזכיר מועצת הביטחון הלאומי וההגנה של אוקראינה. "זה הדבר היחיד שהוא צריך לעשות בימי חייו הנותרים, לא משנה כמה נשאר לו".
עם זאת, אוקראינים לא היו קהל היעד של הקרמלין. המסר של פוטין, כולל הרצאה היסטורית בת 30 דקות שהייתה גדושה בשקרים, כוונה לצופים של קרלסון: בעיקר תומכיו הרפובליקניים של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שחלקם הביעו הערצה למנהיג הרוסי והטילו ספק בתמיכתה של ארה"ב באוקראינה.
פוטין נראה להוט לשכנע אותם שאוקראינה שייכת לרוסיה, ושהנשיא ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הם אלה שמאריכים את המלחמה. לא ברור האם הוא הצליח, אבל מה שכבר ברור הוא שפוטין שלט בראיון מתחילתו ועד סופו.
קרלסון לא הזכיר את ההאשמות בפשעי מלחמה נגד פוטין, ולעתים נראה שהמארח התקשה לעמוד בקצב של הרצאת ההיסטוריה של פוטין, עם רשימת התאריכים והשמות הלא מוכרים שמסר, כמו הנסיך הוורנגי רוריק מסקנדינביה – שהלכה אחורה עד למאה העשירית.
פוטין, סוכן קג"ב מיומן, עקף בקלות את הניסיונות הנדירים של קרלסון להשיג תשובה ישירה.
"האם ננהל שיחה רצינית או הצגה?" פוטין התפרץ בשלב מסוים, לאחר שקרלסון ניסה לדרבן את פוטין לומר שהוא פלש לאוקראינה כי הוא חש שנאט"ו עשויה לפתוח בהתקפת פתע. (קרלסון ציין שאלו היו המילים של פוטין כדי להצדיק את פלישתו ב-2022 – אחת הפעמים הבודדות שבהן הפעיל לחץ אמיתי על הנשיא הרוסי).
פוטין גם הוכיח שהוא בא מוכן יותר מקרלסון, והעלה, להפתעתו לכאורה של מגיש פוקס ניוז לשעבר, את העובדה שקרלסון התמחה בהיסטוריה באוניברסיטה וניסה – ולא הצליח – להצטרף ל-CIA. "אנחנו צריכים להודות לאל שהם לא נתנו לך להיכנס, אף שזה ארגון רציני, אני מבין", אמר פוטין, במה שנשמע כמו עלבון לקרלסון. דבריו של פוטין תורגמו לאנגלית ותמליל פורסם באתר האינטרנט של קרלסון.
עם זאת, בצד התגרויות עדינות, פוטין השתמש בכל שאלה כדי להשמיע את הטיעונים העיקריים שלו: שרוסיה היא הצד הנפגע, קורבן להבטחות שווא חוזרות ונשנות מצד המערב. למרות זאת, התעקש פוטין, מוסקבה הייתה מוכנה לנהל משא ומתן לסיום המלחמה – אבל עם ארצות הברית, והדגיש את התעקשותו שהממשלה האוקראינית היא בובה לא לגיטימית של המערב. הנשיא ביידן אמר שוב ושוב שעל אוקראינה להחליט מתי, או אם, לעשות שלום.
"אין לכם משהו יותר טוב לעשות?" פוטין שאל בתגובה לשאלה על האפשרות שחיילים אמריקניים יישלחו לאוקראינה – אפשרות שבניגוד לשאלה של קרלסון, מעולם לא הייתה על השולחן בוושינגטון.
"האם לא עדיף לנהל משא ומתן עם רוסיה – לעשות הסכם", אמר פוטין והוסיף: "רוסיה תילחם על האינטרסים שלה עד הסוף".
"אנחנו מוכנים לדיאלוג הזה", אמר פוטין לקרלסון.
עם זאת, הנכונות כביכול למשא ומתן עומדת בניגוד חד להתעקשותה הארוכה של רוסיה שרק כניעתה המוחלטת של אוקראינה, כולל מסירת כל השטח שכבשו הרוסים, תסיים את המלחמה.
אבל זה גם היה רק אחד ממצגי השווא של פוטין במהלך הריאיון. הוא גם הציע, למשל, שהכוחות הרוסיים נסוגו מניסיון לכבוש את קייב כחלק מהסכם שלום, שהופר על ידי אוקראינה. למעשה, כוחותיה של רוסיה הובסו ונסוגו לאחר שספגו אבדות כבדות.
ובכל זאת, כמה מתומכיו של פוטין אמרו שהם מאמינים שהמסר שלו יישמע באמריקה, יעזור לטראמפ לנצח בנובמבר ויעודד את הרפובליקנים בקונגרס להמשיך ולחסום כל סיוע חדש לאוקראינה.
"התוצאה של הריאיון של פוטין עם קרלסון יכולה להיות שכמה מיליוני אמריקנים יגידו, 'אז פוטין בעד שלום. וטראמפ בעד שלום. רק ביידן וזלנסקי מבקשים מלחמה'", אמר האנליסט הפוליטי הרוסי סרגיי מרקוב, שמזוהה עם הקרמלין. הוא טען שכתוצאה מהריאיון, "טראמפ ינצח באופן משכנע בבחירות ויהפוך לנשיא ארצות הברית, טראמפ ופוטין יסכימו במהירות על שלום באוקראינה, והמלחמה תסתיים".
פוטין גם אמר לקרלסון שהסיבה העיקרית לפלישה, ואחת המטרות העיקריות המתמשכות של מוסקבה, היא "הדה-נאציפיקציה" של אוקראינה – חלק מהטענת השקרית המתמשכת של פוטין לפיה קייב נשלטת על ידי נאצים. אוקראינה היא דמוקרטיה, וזלנסקי, שנבחר לנשיא ב-2014, הוא ממוצא יהודי, כמו גם בכירים אחרים. המטרה האמיתית של פוטין, אומרים אנליסטים רבים, היא להדיח את זלנסקי לטובת משטר בובות רוסי.
שאר הריאיון הכיל מערך של שקרים או חצאי-אמיתות של הקרמלין כולל התעקשותו של פוטין ש"בסיסי צבא נאט"ו וארה"ב החלו להופיע בשטח, אוקראינה מפתחת איומים נגדנו". למעשה, לפני הפלישה נאט"ו דחתה את מאמציה של אוקראינה להצטרף לברית בעיקר מתוך חשש לתגובה הרוסית.
"ערבוב של אמת עם שקר מוחלט היה אסטרטגיית התעמולה של הקרמלין במשך עשרות שנים", צייץ איש האופוזיציה הרוסי מיכאיל חודורקובסקי. "זה מה שאפשר את הפלישה לאוקראינה".
לב הריאיון היה הרצאתו הארוכה של פוטין, שסקרה יותר מ-1,000 שנות היסטוריה, מהקמת קייבאן רוס – מדינה שסיפקה את הבסיס לאוקראינה, רוסיה ובלארוס המודרנית – ועד היום.
אף שבהתחלה הבטיח לדבר רק 30 שניות על הנושא, התשובה נמשכה כמעט חצי שעה – הכול כדי להוכיח את הטענה של פוטין שהאוקראינים הם למעשה רוסים החיים "בקצה" האימפריה הרוסית.
עם זאת, הגרסה של פוטין להיסטוריה של אוקראינה – כמו גם זו של רוסיה, בלארוס, ליטא, פולין והונגריה – הייתה רצופה באי דיוקים, אמרו מומחים. היא כללה את הטענה השקרית שלו שפולין "דחפה" את גרמניה הנאצית לתקוף אותה ולהתחיל במלחמת העולם השנייה.
"לפוטין לקח כמה שעות לומר: 'אני חייב להרוס את אוקראינה כי אין לי מושג מה זה רוסיה'", פרסם ב-X טימותי סניידר, היסטוריון ייל שכתב רבות על אוקראינה ומזרח אירופה.
יתכן שהמטרה של ההשתוללויות שלו לא הייתה דיוק אלא להציף את הצופים בצונאמי של עובדות ותאריכים, ולהרשים אותם מהלמדנות לכאורה של פוטין עם התייחסויות לקייבאן רוס או לדוכסות הגדולה של ליטא.
אוקראינים אמרו שקרלסון היה חסר אחריות ולא יעיל כמראיין. "התועמלן קרלסון" הפיץ "זרם של טמטום, שקרים וכפירה", כתב ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, ארסני יצניוק, בפייסבוק, והוסיף: "אין לבלבל את חופש הביטוי וחופש השקר, חבר קרלסון".
