מפלגות עשו שימוש אסור בחיילי צה"ל, שילמו שכר למועמדים ולבני משפחותיהם בניגוד לחוק, לא העבירו מס לרשות המיסים ונקנסו באלפי שקלים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג') אודות הבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהתקיימו לפני כשנה ורבע, בחודש נובמבר 2022.
בנוסף, מהביקורת עולה כי מפלגות שלא נכנסו לכנסת, בהן ימינה ומרצ, חייבות למדינה מיליוני שקלים. הסיעה היחידה שנותרה ללא קנסות וחובות ונמצאת במאזן חיובי היא האיחוד הלאומי – הציונות הדתית.
הליכוד העסיקה 9 עובדים בבחירות בשכר נוסף
סיעת הליכוד נקנסה ב-140 אלף שקלים על תעמולה אסורה, לאחר שנקבע כי היא חזרה והפרה את חובת ההזדהות בפרסומיה ועשתה שימוש אסור בסמל המדינה, בילדים ובצה"ל במסגרת תעמולת הבחירות.
בנוסף, נמצא כי סיעת הליכוד שילמה לתשעה עובדים, המועסקים בה באופן רגיל, שכר נוסף לתקופת הבחירות בסכום כולל של 464,000 ש"ח, וכי שישה מאותם עובדים קיבלו תוספות שכר בסך של משכורת חודשית למשך כל חודש תקופת הבחירות.
מטעם הליכוד נמסר כי "מדובר בעובדים שהועסקו בתפקידים משמעותיים במשך שעות רבות ועומס העבודה שהוטל עליהם היה גדול. בעקבות הביקורת היא המציאה מכתבים מאת אותם העובדים המפרטים את היקף פעילותם בתקופת הבחירות, לרבות את מספר שעות עבודתם בתקופה זו". המבקר אנגלמן קורא לסיעות לקבוע מראש מנגנון סדור לתשלום שכר עבור שעות נוספות ולתעד בכתב את הבקרה על ביצוען.
בנוסף, מהדו"ח עולה כי הליכוד לא דיווחה ולא העבירה תשלום מס לרשות המיסים. גם סיעת המחנה הממלכתי נקנסה על הסעיף האחרון ב-100 אלף שקלים.
עוצמה יהודית שילמה למועמד בסיעה
עוצמה יהודית חויבה ב-15 אלף שקלים על הוצאות בלתי תקינות בהעסקת מועמד מטעם הסיעה בתקופת הבחירות, שלא קיבל את אישור יו"ר ועדת הבחירות. לאור האירוע החריג, המבקר אנגלמן קבע כי למפלגות אסור לשלם שכר למועמדים ולבני משפחה.
"מכאן ולהבא", כתב אנגלמן, "על הסיעות להימנע מהעסקה בשכר של מועמדים, הן לתפקיד חבר הכנסת והן לתפקיד יושב ראש המפלגה ושל בעלי זיקה למפלגה. איסור זה חל על העסקה כאמור בין במישרין ובין בעקיפין, בין כעובדים ובין כנותני שירות, בין בתקופת הבחירות ובין בתקופה השוטפת. כמו כן, על הסיעות להימנע מהעסקת בני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי תפקידים ושל מועמדים במפלגה, בין במישרין בין בעקיפין, וכל העסקה מעין זו תיחשב להוצאה בלתי תקינה".
יש עתיד עשתה שימוש אסור בחיילי צה"ל
יש עתיד קיימה תעמולה אסורה ונקנסה ב-15 אלף שקלים וחויבה בהוצאות משפטיות. מדובר בקמפיין שהעלתה המפלגה העושה שימוש בחיילי צה"ל כחלק מתעמולת הבחירות.
רע"מ נקנסה בסכום הגדול ביותר
את הקנס הגדול ביותר קיבלה סיעת רע"מ, בסכום של 200 אלף שקלים, על חריגה מתקרת ההוצאות בסך של כ-2.5 מיליון שקלים. כמו הליכוד והמחנה הממלכתי, גם ברע"מ לא דיווחו ולא העבירו במועד לרשות המיסים את סכומי המס. מדובר על שיעור 25% שהן ניכו משכר חברי ועדות קלפי ופעילים שהעסיקו. סכומי המס שניכו הסיעות (הליכוד – כ-6.2 מיליון ש"ח; המחנה הממלכתי – כ-2 מיליון ש"ח; ורע"מ – כ-1.5 מיליון ש"ח) שולמו לרשות המיסים באיחור של שבעה עד 11 חודשים מיום הבחירות.
כתוצאה מכך, המבקר הציע שרשות המיסים תפעיל את הכלים החוקיים העומדים לרשותה על מנת לצמצם ואף למנוע את התופעה האמורה, לרבות בחינת מנגנון של ניכוי במקור מראש מתשלומי המימון הממלכתי.
הבית היהודי בראשות איילת שקד עברה על החוק על אי-מסירת דו"ח כספי למבקר המדינה, אולם הרשימה אינה זכאית למימון ממלכתי שוטף והחוק אינו קובע סנקציה כספית במקרה כזה.
עוד עלה מהביקורת כי 14 מהסיעות שהתמודדו בבחירות סיימו אותן בגירעונות בסך של כמה עשרות אלפי ש"ח עד כ-12.4 מיליון שקלים. הסכום הכולל של הגירעונות עומד על כ-59.4 מיליון ש"ח. רק לשתי סיעות נותרו עודפים, בהן האיחוד הלאומי – הציונות הדתית, שסיימה את מערכת הבחירות בפלוס של קרוב ל-3 מיליון שקלים. הכסף הועבר לחשבונות השוטפים של הסיעה.
שתי רשימות נוספות אשר היו זכאיות למימון ממלכתי, בל"ד בראשות סמי אבו שחאדה והרשימה המשותפת חד"ש-תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, הגישו באיחור ניכר את דוחותיהן הכספיים למבקר המדינה, לאחר תום הארכה שאושרה להן על ידי ועדת הכספים של הכנסת וכן נקנסו על כך בשלילת חלק מהמימון השוטף.
ימינה חייבת 15 מיליון ש"ח, מרצ קרוב ל-16 מיליון
בנוסף, לשורת מפלגות שנותרו מחוץ לכנסת ומתחת לאחוז החסימה, עומדים חובות כבדים. את החובות הגדול ביותר חייבות ימינה בראשות ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בסכום של כ-15 מיליון שקלים, ומרצ שחייבת כ-15.8 מיליון שקלים. בנוסף, בל"ד חייבת כ-338,000 שקלים, "דרך ארץ" כ-3 מיליון שקלים, הבית היהודי כ-3.2 מיליון שקלים, "התנועה הירוקה" כ-3.2 מיליון שקלים, ו"עצמאות" כ-4 מיליון שקלים.
"שימוש בכספי ציבור בסכומים הגבוהים מהמימון שהוקצה להוצאות בחירות", כתב המבקר מתניהו אנגלמן, "יש בו משום פגיעה בעקרון השוויון, למול רשימות מועמדים שהוגשו מטעם מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת ואינן זכאיות למימון ממלכתי שוטף".
לדבריו, "חובות המפלגות זינקו מ-35 מיליון ש"ח ל-189 מיליון ש"ח. על הכנסת לדרוש ערבויות טרם מתן הלוואות מהמדינה למפלגות. עוד אמר כי המפלגות שחדלו להתקיים חייבות למדינה 45 מיליון ש"ח. חשוב לתקן את הלקונה בחוק כך שמפלגות שחדלו מלהתקיים תחויבנה לפעול לגייס כספים כדי להשיב את חובותיהן למדינה".
