תקציב המדינה לשנת 2024 היה אמור להיות מונח על שולחן הכנסת כבר לפני 12 יום, אולם חילוקי דעות בין אגף התקציבים במשרד האוצר ובין שרי הממשלה הביאו לעיכוב, שגורר מעבר על חוק יסוד משק המדינה. לפי החוק, שעבר לפני כחודש, הממשלה נדרשה להניח את הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 על שולחן הכנסת עד 20 בינואר, כדי לאפשר 30 ימי דיונים עד המועד האחרון לאישורו של התקציב, 20 בפברואר.
הוויכוח שגרם לעיכוב נובע מפערים גדולים בין התקציב שאישרה הממשלה ב־15 בינואר ובין המסמך שתוכנן להגיע לכנסת. באגף התקציבים העבירו את "החוברת הכחולה", שם קוד לתקציב שמניח משרד האוצר כשנדרשת בו שורת תיקונים. בין השאר כולל התקציב פערים בתחום הביטחון ובכספים לרשויות המקומיות הקולטות את המפונים, פערים במימון המלונות לאלפי התושבים ששוכנו בהם מהדרום ומהצפון ובהפניית תקציבים שהוקצו לשיקום הצפון, ופערים בהעברות הכספים הקואליציוניים, בין השאר סביב מנהל החינוך הדתי.
אם יונח התקציב על שולחן הכנסת ביום שני, יישארו רק 13 ימים לדון בכך בוועדת הכספים של הכנסת בטרם המועד האחרון לאישורו. לפיכך שיגרו אתמול חברי הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) ואפרת רייטן (העבודה) מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת ובו טענו כי מדובר ב"הפרה בוטה ומודעת של הוראות חוק היסוד, אשר נגועה בשורת היבטי חומרה". לטענתם, התנהלות זו מונעת מהכנסת, "ויש שיאמרו מכוונת למנוע", את הפיקוח הנאות על התקציב. השניים קראו ליועצת, עו"ד שגית אפיק, לנקוט הליכים משפטיים נגד גורמי הממשלה "המפירים את חוק היסוד באופן ברור וגלוי ומונעים מהכנסת את מילוי תפקידה. דומה שהתנהגות הממשלה עולה כדי הימנעות במזיד ממילוי חובה המוטלת על פי דין".
במשרד האוצר ביקשו לתקן את החקיקה כך שלא יפרו חוק יסוד, אולם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה התנגדה למהלך. כך למעשה תעבור הממשלה על חוק יסוד משק המדינה, שקובע תאריך יעד לאישורו של התקציב הנוסף.
כתוצאה מהדחייה יתקיים קיצוץ רוחבי אחיד בגובה הפרש הגירעון. משרדי הממשלה יקוצצו אוטומטית בסך הכול בכ־67 מיליארד שקלים, דבר שיקשה על תפקוד שרי הממשלה. עם זאת, בלשכת שר האוצר מבהירים כי מדובר בהליך זמני עד שהתקציב יעבור, ככל הנראה עד סוף החודש.
