ההכרזה בשבוע שעבר שאחת הפירמידות של גיזה תעבור מתיחת פנים עוררה חשש שהאוצר העתיק עלול להיפגע מפרויקט שארכיאולוגים מזהירים שאינו עומד בסטנדרטים מדעיים – ושיש שמציגים אותו כתכסיס לפיתוי תיירים.
משרד התיירות והעתיקות המצרי אמר בשבוע שעבר שצוות ארכיאולוגי מצרי-יפני משותף יחקור, יתעד וישחזר את לבנות הגרניט שפעם חיפו את חזית פירמידת מנכאורע, הקטנה מבין שלוש הפירמידות המרכזיות. בסרטון ששותף בפייסבוק, מוסטפה וזירי, מזכ"ל מועצת העתיקות העליונה, אמר שהפירמידה – שנבנתה בסביבות 2490 לפנה"ס – הייתה היחידה מבין כ-124 פירמידות במדינה שהיה לה חיפוי גרניט: "יש לה חמש או שש שכבות של לבנות גרניט, אבל במקור היו לה 16 או יותר". לדבריו עבודת השחזור תיקח שלוש שנים לפחות והוא קרא לה "מיזם המאה".
אך רבים לא חלקו את ההתרגשות שלו. סרטונים של העבודות, שמציגים עובדים שחופרים ומוציאים לבנים מבסיס הפירמידה, גררו ביקורת חריפה ברשת ותדלקו חששות של מומחים שהניסיונות לשחזור את הפירמידה דומים יותר לחילולה. מגיב אחד שאל, "איך אתם יכולים לחשוב שתפקידכם לשנות את הפירמידה אחרי 4,500 שנה?" אחר התחנן, "אנא כבדו את העבר, אל תהפכו את מורשתנו העתיקה לדיסנילנד".
בהצהרה ששיתפה מוניקה הנה, ארכיאולוגית ומומחית למצרים באקדמיה הערבית למדע, טכנולוגיה ומסע ימי, קבוצה של ארכיאולוגים קראו לפרויקט "לא מדעי לחלוטין", והאשימו את אלו שאחראים לה ברדיפה אחר פרסום על חשבון חקר ארכיאולוגי לגיטימי. הם הדגישו שאי אפשר לתעד את הפירמידה בזמן שגם מבצעים בה עבודות כמו החפירות שהוצגו בסרטון. המשכת הפרויקט "שווה לחבלה בעתיקות מצריות ופגיעה בעתיקות ובהיסטוריה שלה", נכתב בהצהרה.
היא פירטה כמה חששות, כולל "שאין ראיות ארכיאולוגיות או היסטוריות" למיקומן של הלבנות על גבי הפירמידה, וקובעת שאינן נפלו ממנה "אלא נעזבו מאחור על ידי בוני הפירמידה ונשארו שם". הניסיון לחדש את הלבנות שנותרו מסביב לפירמידה ולהשתמש בהן כחיפוי "יהיה התערבות בוטה בעבודתם של המצרים העתיקים", נכתב בהצהרה.
קתלין קוני, פרופסור לאמנות וארכיטקטורה מצרית באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס, הצביעה על ההבדלים שבין שימור, "שמשמר אובייקט במצבו הנוכחי", לשחזור, "שמשפר אותו, משנה אותו או מייפה אותו" – ו"ויש להימנע מכך בכל מחיר". לדבריה החזית של פירמידת מנכאורע נותרה לא גמורה "וזה מלמד אותנו על הפרעה שהיה אז בשלטון ועל המצב הפוליטי של אותם ימים".
"בהוספת הלבנות, הם יהרסו את המידע הזה", אמרה קוני. "וכל זה למה? כדי לשפר את העבר? כדי לשנות את העבר?"
אף שפירמידת מנכאורע היא מאתר מורשת עולמי של אונסק"ו, סוכנות העתיקות של האו"ם השיבה שהיא לא ידעה על חלק הפרויקט וכי היא "כתבה לרשויות המצריות בבקשה לקבל מידע נוסף". וזירי ומשרד התיירות והעתיקות לא הגיבו לבקשות לתגובה.
