בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיבל באופן חלקי את בקשת דרום אפריקה לצווים זמניים כנגד ישראל, במסגרתם קבע בית הדין כי על ישראל לדווח לבית המשפט בתוך חודש אלו אמצעים היא נוקטת כדי למנוע רצח עם, וכן להעניק שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לפלסטינים ברצועה.
כמו כן, נקבע כי ישראל צריכה לעצור את "ההסתה לרצח עם". עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הבקשה לדרוש מישראל להפסיק את הלחימה.
מרבית ההחלטות התקבלו ברוב של 15 שופטים מול 2, כאשר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק היה בין השניים שהתנגדו. ההחלטה שהתקבלה תואמת את מה שצפו בישראל כי יתרחש.
נשיאת בית הדין ג'ואן דונהיו פתחה בכך שהיא מכירה בעובדה שהמבצע הצבאי של ישראל החל לאחר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, וכן ציינה בהמשך כי היא מודאגת מגורל החטופים וקוראת לשחרורם המיידי. אולם, ציינה במהלך ההחלטה כי בית הדין מוטרד מהמשך אובדן החיים המתרחש בעזה, וכן ציטטה דוברים ישראלים כמו גם רבות מהטענות שהושמעו בתביעה הדרום אפריקנית.
נציין כי דרום אפריקה ידעה מראש כי הסיכוי שלה להצליח בתביעה העקרונית כאילו ישראל מבצעת ג'נוסייד – שעוד צפויה להתברר, הוא בלתי אפשרי, שכן נדרש בה רף גבוה של הוכחות. לכן דרום אפריקה ניצלה את הרף הנמוך של הוכחות שנדרש בשלב הזה, לצורך הוצאת צווים זמניים. גורמים ישראלים מתארים כי מדובר בניצול לרעה של המנגנון של בית הדין.
כזכור, החלטת בית הדין מגיעה לאחר הדיון בסעדים הזמניים שביקשה דרום־אפריקה כחלק מתביעתה נגד ישראל, שבמסגרתה טענה כי צה"ל מבצע בעזה מעשים העולים לכדי רצח עם. לפני שבועיים התכנס בית הדין למשך יומיים כדי לשמוע את טענותיה של דרום־אפריקה ואת תשובותיה של ישראל להאשמות. השופטים שמעו טענות שלפיהן ישראל יצאה למלחמה לאחר הטבח ב־7 באוקטובר והפרה את התחייבויותיה הבינלאומיות שקבועות באמנה נגד רצח עם.
בכתבה שפורסמה אתמול בניו־יורק טיימס נטען כי ישראל הסירה את הסיווג על יותר משלושים מסמכים מדיניים וצבאיים לצורך הדיון בבית הדין, במטרה לסייע לה להוכיח את הטענות שהיא נלחמת בהתאם לכללי הדין הבינלאומי. בין המסמכים נמצאים, כך פורסם, סיכומי דיוני הקבינט מסוף אוקטובר, שבהם הורה ראש הממשלה נתניהו לשלוח אספקת סיוע, דלק ומים לעזה.
15 השופטים בהאג, שאליהם הצטרפו אד־הוק שופט דרום־אפריקני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, אינם כולם משפטנים. הם נבחרים בידי העצרת הכללית של האו"ם בהמלצת מועצת הביטחון מאזורים גיאוגרפיים שונים, וחלקם כיהנו בעבר כדיפלומטים. כתוצאה מכך, השיקולים שהובילו להחלטתם אינם בהכרח משפטיים בלבד.
חשוב לזכור כי לבית המשפט אין יכולת לכפות את ההחלטה על ישראל. סביר להניח שבמקרה כזה הפסיקה תתגלגל לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, ותקשה על ישראל גם בתהליכים בינלאומיים אחרים.
