המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מפרסם היום (ג') את הדו"ח המלא של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2022. הדוח כולל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בריאות הילד, קידום בריאות, מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.
הדו"ח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות חושף עלייה מדאיגה בשיעורי ההשמנה והעישון בקרב האוכלוסייה הישראלית. 58.6 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 20-64 סובלת מעודף משקל, כשלמרות המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, בשנת 2022 חלה עלייה נוספת בשיעור הסובלים מהשמנת יתר. יותר מרבע מהנשים בישראל באותם גילים סובלות מהשמנת יתר, ושיעור השמנת היתר בקרב גברים עומד על 23.2 אחוזים. מדובר על עלייה שנמשכת מאז שנת 2019.
פער משמעותי נמצא בשיעור השמנת היתר של נשים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (33.9 אחוזים) לעומת נשים מהמעמד הכלכלי-חברתי הגבוה ביותר (18.1 אחוזים), כאשר גם בגברים נחזו פערים, עם 25.9 אחוזים לעומת 18.3 אחוזים בהתאמה.
מהדו"ח עולה נתון מדאיג ולפיו בשנת 2022 נרשמה עליה בשיעורי השמנה היתר בקרב ילדים ובני נוער. לאחר ירידה מתמדת בשיעורי השמנת היתר בילדים בגיל 7, עמד שיעור הילדים בקבוצת גיל זו הסובלת מהשמנה על 6.9 אחוזים ב-2019, ושלוש שנים לאחר מכן שיעור עלה ל- 8.5 אחוזים. בבני הנוער בכיתות ח'-ט', שיעור השמנת היתר עלה בעקביות מ-10.2 אחוזים בשנת 2017 ל- 12.8 אחוזים בשנת 2022. בנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר היו בעלי שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר (17.4 אחוזים ו-12.4 אחוזים בהתאמה), בעוד שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר נצפו בקרב בנים ובנות המשתייכים למצב החברתי הגבוה ביותר (9.1 אחוזים ו- 8.0 אחוזים בהתאמה).
21 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מגיל 16 ועד 74 מעשנים. נתון זה נמצא בעליה קטנה בהשוואה לשנת 2021 אז שיעור המעשנים עמד על 20.9 אחוזים. על אף המאמצים של השנים האחרונות – האיסור לעשן במקומות ציבוריים, מאמץ ההסברה של משרד הבריאות למניעת עישון, הקלת קריטריונים לקבלת תרופות לגמילה מעישון וכדומה, שיעורי העישון בישראל עדיין גבוהים, והמגמה לא רק שאינה נבלמת – אלא גדלה. בשנת 2022 29.1 אחוזים מהגברים ו-13.4 אחוזים מהנשים הוגדרו מעשנים.
גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (35.4 אחוזים מול 18.3 אחוזים בהתאמה). לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים עם ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.6 אחוזים מול 12.9 אחוזים).
העלייה בשיעורי העישון וההשמנה מעלה דאגות לגבי השלכותיהן על בריאות הציבור. השמנת יתר ועישון הם גורמים מרכזיים למחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגים שונים של סרטן. המאבק בתופעות אלו דורש השקעה נרחבת בחינוך, מדיניות בריאות ציבורית ותמיכה במחקרים רפואיים.
בשנת 2022 חלה עליה של 0.4 אחוזים בשיעורי הסוכרת במבוגרים (בני 18 ומעלה) בהשוואה לשנת 2021 (9.8 אחוזים לעומת 10.2 אחוזים). שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל ושיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב גברים (10.9 אחוזים) בהשוואה לנשים (9.5 אחוזים).
הפערים בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות הם בולטים במיוחד. באזורים עם רמה סוציו-אקונומית נמוכה, שיעור התחלואה ממחלות כרוניות גבוה ב-30 אחוזים לעומת אזורים ברמה גבוהה. הפער הזה משפיע על גישה לטיפולים ולשירותים בריאותיים, כאשר באזורים עניים יותר יש פחות גישה למרפאות מתקדמות ולבדיקות סקר. זה מוביל לתחלואה גבוהה יותר ולשיעור תמותה גבוה יותר ממחלות שניתן היה למנוע.
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות: "ממצאי הדו"ח חושפים את הפערים ההולכים ומתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי-כלכלי הנמוך לגבוה. אפשר לראות זאת במדדים רבים וביניהם: שיעור השמנה גבוה יותר במבוגרים ובבני נוער, עישון רב יותר של גברים, מדאיגים ביותר הפערים בבני הנוער. ניתן להעריך שפערים אלה יעמיקו גם בשנה הבאה בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר והצמצום הצפוי בתקציבי מערכת הבריאות. חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שיווין ועזרה הדדית ולכן חובתה של מדינת ישראל להשקיע בבריאות בפריפריה החברתית-כלכלית, ולפעול למיגור הפערים באמצעות קביעת מנגנוני מדידה ויעדים בנושא".
