החוקר דוד בדין מקדם בימים אלו יוזמה להגשת תביעה כנגד ראש סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים (אונר"א) פיליפ לזריני, בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. לדברי בדין, הסוכנות עצמה חסינה מפני תביעה, אולם לעובדים בה אין, ופעילותם מקדמת טרור.
בדין אומר כי אונר"א לא מסתירה את העובדה ש-30,000 עובדיה פועלים כחיילים במלחמה מול ישראל והעם היהודי. "הגיע הזמן להסיר את הכפפות, להגדיר סוף סוף את אונר"א כארגון עוין ולחקור את האחריות הפלילית של הנציב הכללי של אונר"א הנושא באחריות ישירה לכך שהתגלו כמויות אדירות של נשק בתוך בתי הספר של אונר"א, כפי שדווח לשדולת הכנסת הפועלת בנושא".
אונר"א מתבססת על תרומות ועל מענקים המועברים אליה בידי 68 מדינות תורמות. "58 אחוז מתקציב אונר"א מושקע ב'חינוך'. אין תירוץ לאינדוקטרינציה בבית הספר של האו"ם לאלימות", אומר בדין.
אונר"א, כידוע, היא גוף ייעודי שהוקם בידי האו"ם ב-1949, ופועל לסיוע אך ורק לפליטים פלסטינים. היא משמרת את מעמד הפליטות גם לצאצאיהם של הפליטים, שלכאורה נאלצו להיעקר מבתיהם בישראל ב-1948. אם בעת הקמת הארגון היה מדובר בכ-750 אלף איש, כיום מדובר במיליונים.
לאחרונה פורסם מחקר של מכון IMPACT-se החוקר ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם, שמראה כי מורים בבתי הספר של אונר"א חגגו בשמחה את טבח וזוועות השביעי באוקטובר. מחקר נוסף של ארגון UNwatch חשף קבוצת טלגרם של 3,000 מורים של אונר"א בעזה, שגדושה בפוסטים החוגגים את טבח חמאס באוקטובר דקות לאחר תחילתו, מהללים את הרוצחים והאנסים כ'גיבורים' ואת 'החינוך' שקיבלו המחבלים, משתפים בשמחה תמונות של הרוגים או חטופים ישראלים. על כך ניתן להוסיף את עדותו של אחד החטופים ששוחררו שתיאר כי הוחזק בביתו של מורה העובד בבית ספר של אונר"א.
מול כלל ההוכחות הללו, בממשל ביידן ממשיכים להתייחס אל סוכנות האו"ם כאל גוף חיוני ברצועה. במסיבת העיתונאים שקיים מזכיר המדינה האמריקני בלינקן בישראל לפני כשבועיים, הוא אמר כי "האו"ם ממלא תפקיד הכרחי במתן מענה לצרכים ההומניטריים העצומים בעזה. ופשוט אין אלטרנטיבה". דובר מחלקת המדינה אמר לפני כחודש בתדריך לעיתונאים כי העבודה של אונר"א חיונית, "נשמח שמדינות העולם יגדילו את התרומות אליה".
