הלווייתו של אוריאל סילברמן ז"ל, אשר נפל בקרבות בעזה, תיערך הערב (א') בשעה 20:00 בבית העלמין במושב נחלים בו התגורר. בבית המשפחה נערכים לקראת מסע ההלוויה.
אמו של אוריאל, אביבה סילברמן, הייתה בשבת בביקור אצל הוריה בציריך שבשווייץ וקיבלה שם את הבשורה הקשה על נפילת בנה כחצי שעה לפני כניסת השבת. הבוקר, בצאתה לשדה התעופה בדרכה הביתה, המתינו לה חברי הקהילה בקור של מינוס 5 מעלות עם דגלי ישראל ללוות אותה.
סילברמן, בן 23, היה לוחם במילואים. חברו הטוב אוריאל רוס סיפר למקור ראשון כי התעקש להתגייס ללחימה למרות שלא קיבל צו בתחילת המלחמה. "בשריון לא כולם מגויסים מיד", אמר רוס, "הוא לא קיבל צו וממש התעקש, עשה טלפונים וניסה ללחוץ כדי להתגייס ובאמת לקחו אותו. אמרתי לו, 'אם לא קיבלת צו אז למה אתה מתעקש? תעשה דברים טובים בבית. זה בסדר'. את התשובה שלו אני לא אוכל לשכוח. הוא אמר, 'אם הילדים שלי ישאלו אותי איפה היית במלחמת חרבות ברזל, אני לא יכול לומר להם שפשוט ישבתי בבית'".
החברים הקרובים מתקשים להיפרד. "היינו חבורה קרובה מגיל מאוד קטן", סיפר רוס. "הגעתי לנחלים בכיתה ו' ואוריאל היה הראשון שהכרתי. בן אדם מדהים. הייתי ילד שהגיע למקום חדש והוא לקח אותי, ליווה אותי, הכיר לי את כולם. גדלנו ביחד, שיחקנו כדורגל ביחד, הוא היה גם שכן שלי בית מול בית וגם חבר טוב. גם ספר, גם היועץ שלי ושל עוד חברים בהרבה דברים. אפשר להגיד עליו המון דברים, אבל הדבר הכי בולט שהיה בו זה שהוא פשוט היה שם בשביל כל מה שהחברים שלו צריכים. היה לו לב ענק, ואני מאחל לכולנו לכל מי שהכיר אותו וגם אם לא הכיר אותו – שנדע להיות שם אחד בשביל השני כמו שהוא היה כזה".
רוס נזכר בפגישתם האחרונה. "הפעם אחרונה שנפגשנו הייתה בחתונה של אחד החברים. נפרדנו ממנו בריקודים ובשמחה ולא בדיבורים קשים על המלחמה. הייתה לו חברה והם היו זוג מקסים ומתוק וצעדו ביחד לעבר דברים גדולים. זה נגדע ואני מאחל לה שהיא תעבור את זה גם ותתגבר על הקושי".
"קטונתי מלדבר על אדם כזה גדול", אמר הרב אברהם כספי, המלמד את תוכנית בוגרי הצבא בישיבת איתמר בה למד אוריאל כשחזר מצה"ל לישיבה. "כשהוא הגיע לישיבה הוא השתלב מאוד מהר ולקח על עצמו אחריות על הרבה נושאים בישיבה. הוא היה חברי מאוד, כל בקשה וכל משימה שהיה צריך לבצע הוא היה נרתם אליה. אצלנו בישיבה יש אחראי מטבח, אחראי תורנויות וכל מיני אחראים, אבל הוא היה הא' של כל האלפים, האחראי מעל כל האחראים. גם בלימוד התורה הוא היה א' א'".
"הוא היה בשלן והכין אוכל במטבח של הישיבה" הוסיף הרב כספי, "היה דבר מסוים שרצה להכין והייתה לגביו שאלה הלכתית. שאלנו כמה רבנים והוא הקיף את הסוגיה מכל צדדיה, לכל חלקיה. גם בסעודות שהיו בבתי הרבנים הוא היה דואג שהבית יחזור לקדמותו ולסדר שלו. פשוט אגדה. אין מי שלא זוכר אותו וזוכר לטובה. איש עם שקט פנימי, אצילי ובעל מידות".
