חיל הרפואה של צה"ל מפרסם היום (ב') שורת נתונים ומידע על פעולות הקשורות אליו סביב המלחמה בדרום. נכון להיום, ה-8 בינואר, כ-3,221 חיילים טופלו על ידי גורמי הרפואה, בהם 2,438 חיילים שנפצעו ופונו לבתי החולים לקבלת טיפול, כשהשאר הם חיילים שקיבלו מענה רפואי בשטח. עד כה נספרו 30 חללים מכוחות הרפואה.
מאז החל התמרון התבצעו כ-1,713 פינויים רכובים על נמ"ר, איתן או טנק ומגבול הרצועה באמבולנס לבתי החולים, ועוד 431 פינויים מוסקים. זמן פינוי ממוצע עומד על כשעה ושש דקות בלבד מרגע הפציעה ועד הגעת הפצוע לבית החולים.
כ-100 מנות "דם מלא" (מכילה גם טסיות דם) ניתנו בשטח. כ-470 חוסמי עורקים הונחו מתחילת המלחמה. כ-100 פצועים קיבלו מנת פלזמה. כ-410 מטפלים בכירים (רופאים ופראמדיקים) נמצאים כעת בתמרון, בהם 53 נשים. בשיא היו 684 מטפלים בכירים בהם 80 נשים.
מאז ה-7 באוקטובר, סופחו לר"מ 2 כ-7,500 חיילים בסדיר ובמילואים. טופלו כ-155 פגיעות עיניים מכל סוג שהוא. כ-300 פגיעות אקוסטיות באזניים מכל סוג. בנוסף, כ-60,150 מנות דם הותרמו על ידי גדוד שירותי הדם של חיל הרפואה – 60 אחוזים מכלל מנות הדם שנתרמו בישראל מתחילת המלחמה. מפקד הגדוד ב-30 השנים האחרונות הוא אלוף משנה ד"ר מיכי זייפה, פדוי שבי ממלחמת יום כיפור, שב-19 בנובמבר ציין 50 שנים ליום חזרתו מהשבי.
החידושים שחיל הרפואה הביא לשדה הקרב במלחמה זו משפרים את יכולות הטיפול תחת אש. לכלל המטפלים הבכירים יש מנות פלזמה וכן כלל המטפלים בעלי הידע והכלים לבצע ניתוחי שדה במידת הצורך.
בדרג הפלוגה יחד עם הכוחות המתמרנים נמצא מטפל בכיר. המטרה היא לספק מענה רפואי מיידי לפצעים קרוב ככל הניתן לרגע פציעתם. שילוב של מטפל בכיר בכל פלוגה ולבנות הפינוי, מובילות לכך שפצוע בשטח מקבל טיפול מתקדם ממטפל בכיר במיידי והפינוי מתחיל תוך מספר דקות. צה“ל הצבא היחיד בעולם שפועל בשיטה זו.
במלחמת חרבות ברזל ולראשונה בשדה הקרב המודרני, חיל הרפואה מצייד את הדרג המטפל בשטח בדם מלא החל מדרג החטיבתי וזאת על מנת לאפשר מתן מנת “דם מלא“ לפצועים סמוך ככל הניתן לנקודת הפציעה, בעיתוי שבו הוא הכי משמעותי עבור הפצועים שאילו לא יקבלו טיפול זה לא ישרדו את פציעתם עד ההגעה לבית החולים. זהו נוזל ההחייאה הטוב ביותר שקיים ואנו היחידים שהצלחנו לעשות זאת אחרי שבשנים האחרונות עשינו בתחום הזה התקדמות גדולה, יחד עם בנק הדם הלאומי.
אחת הדרכים למדוד שיעורי הצלחה הוא דרך מדד ה-CFR (Case Fatality Rate), שמודד את שיעור התמותה בקרב פצועים. עד כה במלחמות ישראל האחרונות הנתון היה גבוה יותר. בלבנון השנייה הוא עמד על 14.8, בצוק איתן ב-2014 שיעור התמותה בקרב פצועים ירד ל-9.2 וכעת בעקבות שיפורים רבים ולמידה, הנתון הגיע ל-6.7 – האחוז הנמוך ביותר בהיסטוריה של צה"ל ואף בעולם. מנתון זה ניתן לומר שלא מעט מהחיילים שהגיעו עם פציעות קשות, שרדו והגיעו בחיים לבתי החולים, כשבעבר הדבר לא היה קורה. יחד עם זאת, הקטנת אחוז התמותה, יביא כמעט בהכרח לעלייה באחוזי החיילים שמגיעים לשיקום בשל פציעותיהם הקשות.
בחיל הרפואה דואגים לתחקר כל מקרה של פציעה או מוות, כדי להפיק לקחים לדרכי הטיפול הבאים אך גם עבור מערך המיגון. כל חלל צה"ל שהגיע למחנה שורה, עבר צילום CT כדי לתחקר האם היו יכולים בעזרת טיפול אחר להציל אותו. כעת, אחרי שהושלם התחקירים על כ-250 חללים, יש מקרה אחד שיש לגביו מחלוקת בקרב אנשי המקצוע בחיל.
לא מעט דובר על תחום בריאות הנפש בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. חיל הרפואה, גייס יותר מ-800 קב"נים למערך בריאות הנפש, הפרוסים בכל גזרות הלחימה, במטרה לתת את המענה לכל היחידות הלוחמות. המערך מסייע למפקדים לבנות חוסן אישי וקבוצתי לכל לוחם המגיע לשדה הקרב לפני כניסתו וגם לאחר שחוזר מלחימה.
בכל חטיבה מוצב קב"ן גם בשגרה. אנשי מערך בריאות הנפש עסקו מתחילת המלחמה בהכנות מנטליות, עבודה אינטנסיבית מול מפקדים ועוסקים במתן מענה טיפולי. בהתאם לתפיסה המקצועית והמענה המותאם לימי לחימה, מופעלת רשת של מתקני טיפול ייעודיים המתמחים בתגובות קרב (צלת"ק – צוות לטיפול בתגובות קרב) הממוקמים בעורף זירת הלחימה. בנוסף לכך, נפרסו מרכזים לשיקום עורפי – מלש"ע, אשר מטרתם היא לתת מענה אחורי ללוחמים שזקוקים לטיפול אינטנסיבי בתגובות הקרב. הטיפול במרכזים אלו הוא רב מקצועי – טיפול תרופתי, שיחתי, אימון גופני וריפוי ועיסוק. החל מהיום השני ללחימה, הקים לראשונה חיל הרפואה מוקד חירום לסיוע טלפוני, אשר זמין בכל שעות היממה ומופעל על ידי אנשי מקצוע אשר מבצעים התערבות טיפולית ממוקדת ובמידת הצורך מפנים להמשך טיפול פרטני.
8,957 חיילים פנו לקב”ן מתחילה המלחמה, 1,493 חיילים טופלו בצלת"קים, כ- 275 חיילים מסופחים אל המלש"ע. כ-75 אחוזים מהחיילים שקיבלו מענה בתחום בריאות הנפש – חזרו ללחימה.
חיל הרפואה בשיתוף אגף השיקום מפעילים את "היחידה לתגובות קרב", אשר מטפלת בפוסט טראומה במשרתי צה"ל וכוחות הביטחון משוחררים שהשתתפו בלחימה במערכות ישראל או בפעילות מבצעית, ללא הצורך בהכרה או בהוכחה וללא מגבלת זמן מאז אירוע הלחימה בעקבותיו נעשתה הפנייה.
מערך בריאות הנפש החל בתכנון “היום שאחרי“, בהבנה שנזדקק להרחבת המענה ובהתאם מגייסים עוד קב“נים אשר למדו פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית אל תוך מערך בריאות הנפש בצה“ל. הכל בכדי להיות מוכנים לטיפול הנרחב שנידרש לו לאחר סיום הלחימה. המתגייסים למערך עוברים הכשרה נוספת בבית הספר לקב”נים של חיל הרפואה ללא תשלום.
