ביום ראשון הקרוב תעלה לאישור הממשלה הצעה להגדלת פעילות מרכזי החוסן בישראל ל-2024, במסגרתה משרד הבריאות ימשיך להפעיל את המרכזים בכל רחבי הארץ.
תקציב מרכזי החוסן גדל מ-2023 בארבעה מיליון שקלים בלבד – זאת למרות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שהביאה לגל של אלפי מטופלים בבריאות הנפש – ויעמוד על כ-30 מיליון שקלים, כאשר התקציבים היחידים שיגדלו במעט הם אלה שבאזור העוטף. התקציב יגיע משמונה משרדי ממשלה שונים, אך בעיקר ממשרד הבריאות.
בישראל פועלים 14 מרכזי חוסן, אשר כל אחד מהם משרת את סביבתו הקרובה: חמישה בעוטף עזה (שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון), אחד בנתיבות (משרת גם את אופקים, בני שמעון ומרחבים), אחד באשקלון, ארבעה ביהודה ושומרון (קריית ארבע-חברון, גוש עציון, שומרון ובנימין), שניים בצפון (גליל מזרחי ומערבי) ואחד עבור החברה הבדואית שנמצא ברהט.
תקציב מרכזי החוסן בעוטף עזה יעמוד על 14.8 מיליון שקלים – כמעט 50 אחוזים מכלל התקציב למרכזי החוסן. תקציב הגליל המזרחי והמערבי יעמוד על שלושה מיליון שקלים לשניהם יחד (10 אחוזים מכלל התקציב). המרכז הבדואי יקבל 1.65 מיליון שקלים (5.5 אחוזים). אשקלון – 3.3 מיליון שקלים (11 אחוזים). מרכז החוסן בנתיבות יקבל תקציב בסך 2.4 מיליון שקלים (8 אחוזים). תקציב מרכזי החוסן ביהודה ושומרון יהיה 4.7 מיליון שקלים (15 אחוזים מכלל התקציב), זאת בנוסף להחלטה מחודש מאי האחרון שהעבירה להם תקציב של ארבעה מיליון שקלים נוספים ב-2024.
לפי ההחלטה, משרד הבריאות יוכל להשתמש בעד 20 אחוזים מתקציבים אלו לפי הצרכים המקצועיים העולים מהשטח ולפי המלצת ועדת ההיגוי. כלל התקציב יועבר למשרד הבריאות עד סוף חודש מרץ 2024. בנוסף, 700 אלף שקלים מהתקציב, יוקצו לטובת הפעלת אנשי מקצוע דוברי שפות זרות שיעבדו עם עולים חדשים במרכזי החוסן. למרות שעברו יותר משנתיים מאז ההחלטה שהתקבלה בממשלה, טרם הוקם מרכז חוסן לחברה הערבית.
