מי שקרא בתחילת השבוע את המאמר המפורט שפרסם שר הביטחון אביגדור ליברמן בדף הפייסבוק שלו, יכול היה לחזות במו עיניו בשלב האחרון בסולם שהוריד את שר הביטחון מעץ "חיסול הנייה בתוך 48 שעות", אל הקרקע המוצקה של "השר האחראי והשקול".
ליברמן, שר החוץ הלוחמני מימי צוק איתן, שקרא בדיוני הקבינט לכבוש את רצועת עזה, כתב השבוע: "השלב הסופי שלנו הוא הפלת שלטון חמאס, או שחמאס ישנה את עורו ויחזור בשאלה, קרי יכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים ויקבל את העיקרון 'שיקום תמורת פירוז'. את זה אנחנו יכולים לעשות בשתי דרכים: האחת – אנחנו מנחיתים מהלומה צבאית קשה שמחריבה את עזה, וכובשים אותה מחדש ומשלמים מחיר כבד בחיי חיילינו. הדרך השנייה – העדיפה מבחינתי – היא יצירת תנאים שבהם תושבי עזה מן השורה יפעלו לבד ויחליפו את שלטון חמאס בהנהגה פרגמטית".
ומה עם 48 השעות של אסמאעיל הנייה ("אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון הנייה 48 שעות: או שאתה מחזיר את הגופות והאזרחים או שאתה מת")? בפוסט המפרט את מדיניותו המעודכנת של ליברמן באשר לעזה הוא כותב: "אלברט איינשטיין אמר פעם: 'אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות'. יצאנו למבצע עופרת יצוקה, למבצע עמוד ענן ולמבצע צוק איתן. עשינו סיכולים ממוקדים, בין השאר של השייח' יאסין, רנטיסי וג'אברי, ועדיין נותרנו עם בעיית עזה לפתחנו". אז להתראות גם לחיסולים הממוקדים.
גם במציאות בשטח, החודשים האחרונים בגבול הרצועה התאפיינו באיפוק ישראלי רב ובהכלה של לא מעט אירועי טרור. אז מה קרה לאביגדור ליברמן הלוחמני, אותו חבר קבינט שמציג את העמדה הניצית ביותר סביב שולחן הדיונים, האופוזיציונר שיושב בספסל האחורי בדיוני הארכת המעצר של אלאור אזריה, ושמבקר את עמדת הממשלה ושר הביטחון על מתינותה ופשרנותה?
כבר ביום חתימת ההסכם הקואליציוני, שהכניס את ליברמן לממשלה ולמשרד הביטחון, ניתן היה למצוא רמז לעתיד לבוא, כאשר ליברמן הכריז על ההליך הרפואי הנדיר והייחודי שעבר: "ניתוח להארכת הפתיל הקצר", כלשונו. אבל מאז, בעיקר בתחילת כהונתו, דווקא כן ניתן היה לראות שינויים מסוימים במדיניות הביטחונית, בדגש על ההתנהלות בגבול עזה. בחודשיו הראשונים בתפקיד נענו שיגורי רקטות מהרצועה בתגובות עוצמתיות ו"לא פרופורציונליות".
מאז ועד היום עברו קצת יותר משנתיים, ולא נשאר הרבה מאותה גישה. המדיניות בשטח נעשית מתונה יותר ויותר ותקיפה פחות ופחות, ובעיקר – ההצהרות הליברמניות הולכות ומתמתנות בקצב מהיר.
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו טוען כי יו"ר מפלגתו כלל לא שינה את עמדותיו. "אין התמתנות. האג'נדה של להוריד את שלטון חמאס לא השתנתה. אפשר לדבר על טקטיקה ולדון מה הדרך הנכונה להוריד אותו, אבל האג'נדה לא השתנתה. כשיצאו למבצע צוק איתן, ליברמן אמר: 'אם הולכים למהלך צבאי, צריך ללכת עד הסוף'. אם נידרש גם עכשיו למהלך צבאי רחב הוא ייראה אחרת, גם מבחינת הוראות של הדרג המדיני. ואם נידרש למהלך צבאי כזה, אנחנו רוצים להגיע אליו מוכנים. זה מה שנעשה כאן בתקופה האחרונה".
אבל אי־אפשר להתעלם מהנסיגה של ליברמן מכל ההצהרות שלו לפני שנתיים, ובראשן עניין הנייה שממנו הוא נסוג השבוע סופית.
"אני במקום הנייה לא הייתי מסתובב עדיין באופן חופשי ובטוח".
אילו אני הנייה והייתי קורא את הדברים שליברמן כתב השבוע, דווקא כן הייתי מסתובב באופן חופשי.
"אם הוא יניף דגל לבן, יכול להיות שכן. בסוף סיכולים ממוקדים הם לא מטרה. המטרה היא לפתור את הבעיה. יכול להיות שאם אתה במערכה צבאית, הסיכולים הם חלק מהמערכה".
סגן שר הביטחון, ח"כ אלי בן־דהן, היה סגנו של יעלון ונשאר בתפקיד תחת ליברמן. "ענייני עזה זה תחום שאני לא מתעסק בו באופן ישיר", מתפתל בן־דהן, "אבל אני מעריך שכל נושא ברמה כזו ודאי מצריך התייעצות עם ראש הממשלה".
בנושא אחר מציין בן־דהן שליברמן עמד בהתחייבויותיו ושיפר את המצב שהיה לפני בואו: הבנייה ביו"ש. "מאז שליברמן נכנס, כל הנושא של אישורי הבנייה השתנה לחלוטין. מבחינת הכמויות, הזמינות, הרציפות. יש פה שינוי דרמטי. יש שינוי אדיר מבחינת כמות אישורי הבנייה שניתנים. בשנה אחת ניתנים אישורים שלא ניתנו עשר שנים קודם".
ח"כ עודד פורר: "אין התמתנות. האג'נדה של להוריד את שלטון חמאס לא השתנתה. אני במקום הנייה לא הייתי מסתובב עדיין באופן חופשי ובטוח"
מה שרואים מכאן ומשם
הטענה שליברמן מוצא עצמו מוכפף למדיניות הביטחונית של ראש הממשלה, היא טענה ידועה. על פי הגישה הזו, שר הביטחון אינו מרוצה מהמדיניות הקיימת אך אינו מעוניין להיכנס לעימות עם נתניהו.
ההיסטוריון הצבאי אל"מ במיל' יהודה וגמן רואה זאת אחרת. "הבעיה המרכזית היא של כל שרי הביטחון. בעיקר רמטכ"לים לשעבר, אבל לא רק. מה שאני מזהה גם אצל ליברמן, זה שהצבא הצליח לשכנע אותו שאין מקום לשום חשיבה חוץ מהחשיבה שהצבא מחזיק בה. משרד הביטחון לא מחזיק שום מערכת עצמאית שחושבת אחרת מהצבא. מי שמביא את המודיעין, מציג אותו ומפרש אותו – זה רק צה"ל".
לדברי וגמן, "המדיניות שהציג השבוע ליברמן היא תוצרת צה"ל ולא תוצרת ליברמן. היא לא פרי רוחו וחשיבתו של ליברמן, אלא מילים של צה"ל. הוא לקח מה שצה"ל הסביר לו, והפך את זה למדיניות שלו. אנחנו בבעיה אסטרטגית קשה. קודמיו של ליברמן היו יוצאי המערכת הצבאית, אז לא צוּפה מהם בכלל להתנהל אחרת. הייתה ציפייה ששר ביטחון שלא בא מהמערכת הצבאית יהיה זה שיגרום למערכת להתעשת. מה שקיבלנו זה שצה"ל ניצח את ליברמן, וליברמן מדקלם את צה"ל".
אל"מ במיל' יהודה וגמן: "הצבא הצליח לשכנע אותו שאין מקום לשום חשיבה חוץ מהחשיבה שהצבא מחזיק בה. משרד הביטחון לא מחזיק שום מערכת עצמאית שחושבת אחרת מהצבא. מי שמביא את המודיעין, מציג אותו ומפרש אותו – זה רק צה"ל"
משה ארנס, שכיהן בעבר כשר הביטחון וגם כשר חוץ, ממש כמו ליברמן עצמו, אומר: "יש כאלה שרואים בפוליטיקה איזשהו סולם שצריך לעלות בדרגות שלו, ואז אולי כל האמצעים נראים כשרים. אני לא מאמין באימרה 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'. זה אומר שאם אתה באופוזיציה אתה לא מבין שום דבר, ורק כשאתה יושב בכיסא של ראש ממשלה או של שר אתה מבין משהו. אני לא מקבל את זה ולא מסכים לזה. לא נראה לי שזה היה נכון לגבי בגין כשהיה באופוזיציה, ואני רוצה להאמין שזה לא היה נכון גם לגביי כחבר אופוזיציה. אין כל סיבה שלא תראה את כל התמונה כשאתה גם באופוזיציה. זו אמרה כמעט אנטי־דמוקרטית, שאומרת שכל עוד שאתה לא יושב בכיסא אתה לא יכול להבין את התמונה".
לגופו של השר הנוכחי סבור ארנס כי מי שקובע את מדיניות הביטחון הוא ראש הממשלה. "נתניהו ראש ממשלה די דומיננטי", הוא מציין. "הרושם שלי הוא שבסופו של דבר נתניהו הוא שקובע את המדיניות, גם מאז שליברמן שר הביטחון".
בחזרה לדף הפייסבוק של ליברמן. "מתחילת כהונתי כשר הביטחון אני מוביל מדיניות שקולה, אחראית ורצינית", נכתב שם השבוע, "שבמרכזה פעילות נחושה ועוצמתית ולא מענה לכותרת כזו או אחרת, או לטוקבקיסטים וסקרי דעת קהל. ממלכתיות אינה מילת גנאי".
ליברמן החדש מעלה על נס את הממלכתיות. האם הבוחרים שהכניסו אותו לכנסת מעריכים גם הם את הממלכתיות? האם היא מצליחה לגייס בוחרים חדשים?
"קודם כול, המצביעים של המפלגה זו קבוצה מאוד מגובשת, ואפשר לראות שגם בזמנים קשים הצלחנו להביא אותם לקלפי", אומר ח"כ פורר. "המדיניות שמוביל שר הביטחון לא נובעת משיקולים אלקטורליים. אני מאמין שנישאר במשרד הביטחון גם אחרי הבחירות הבאות. המדיניות שאנחנו מובילים טובה למדינת ישראל גם בראייה ארוכת טווח, ואנחנו נסיים גם את התהליכים האסטרטגיים".
