מחלקת המדינה האמריקנית אמנם התמקדה היום (ד') בגינוי השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר שקראו לעידוד הגירה מרצועת עזה, אך מדובר בתפיסה הולכת ונרחבת לה שותפים גם חברי כנסת מהשמאל, ואף ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במהלך סיעת הליכוד השבוע הודה נתניהו בקיום מגעים עם מדינות שמוכנות לקלוט את המהגרים. את הדברים אמר בתגובה לח"כ דני דנון שמוביל את המהלך. "בעולם כבר דנים באפשרויות של הגירה מרצון. שר ההגירה הקנדי אמר את הדברים בצורה פומבית וגם ניקי היילי. חייבים להקים צוות של מדינת ישראל שיטפל בנושא הזה, וידאג שמי שרוצה לצאת מעזה למדינה שלישית יוכל לעשות זאת. צריך להסדיר את זה. יש לזה חשיבות אסטרטגית ליום שאחרי המלחמה".
דבריו של נתניהו מצטרפים לדברים שנאמרו כבר ב-2019 על ידי גורם מדיני כי ישראל פועלת לעידוד הגירה מעזה, זאת במידה ותהיה מדינה שתסכים לקלוט את המהגרים.
אתמול, במהלך כינוס של שדולת 'חיזוק תודעת הניצחון הישראלי' הציבה שרת המודיעין גילה גמליאל את נושא עידוד ההגירה בסדרי העדיפויות. "נידרש לפעול למימוש תהליך ביטול הנצחת מעמד הפליטות ולהפנות את משאביו התקציביים של אונר"א ליצירת תנאים המעודדים את הפלסטינאים שרוצים לבנות את חייהם במקום אחר".
לדבריה, נדרשת התגייסות של הקהילה הבינלאומית: "יצירת מעגל מדינות שיקלטו פליטים תוך קבלת חבילת סיוע בעבורם, בעבודה דיפלומטית ותקשורתית נכונה ניתן לרתום את המערכת הבינלאומית לכך, יש הרבה גופים וארגונים שפועלים לשם כך ובהחלט יש מקום לסיוע בכל הנושא של הגירה מרצון של האוכלוסייה", דברי גמליאל.
כך למשל, אמירה שזוהתה בעבר עם שולי הימין, נשמעה מפיו של ח"כ רם בן־ברק, איש יש עתיד ובכיר המוסד לשעבר. בריאיון לערוץ 12 אמר כי "אם כל עזה היא פליטים, בואו נפזר אותם בעולם. עדיף להיות פליט בקנדה מאשר בעזה. אם העולם רוצה לפתור את הבעיה הוא יכול לפתור אותה". בן־ברק קיבל חיזוק באולפן מהפרשן לענייני ערבים אוהד חמו, שהעיר כי "החלום של כל צעיר בעזה זה להגר החוצה".
לפני חודשיים, פרסם בן-ברק, יחד עם ח"כ דני דנון, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, מאמר בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל", ובו קראו לגיבוש תוכנית שתאפשר מעבר מסיבי של פליטים מרצועת עזה, אל מדינות שיסכימו לקלוט מספר מוסכם של פליטים. "גם מספר התחלתי קטן יחסית, של 10,000 עזתים לכל מדינה קולטת, יביא להקלה עצומה בסבלה של האוכלוסייה וישפר את המצב בעזה", כתבו השניים. "ישנן 193 מדינות בעולם, רובן, לפחות לפי הצבעותיהן באו״ם, תומכות תמיכה חסרת פשרות בפלסטינים, כך שניתן להניח שלא יתנגדו לסייע לאותם פלסטינים. כל שדרוש הוא מספר מדינות שייענו לבקשה ויקבלו את העזתים כדי לסייע לאוכלוסייה שתהגר וגם לזו שתבחר להישאר. זוהי לא רק חובה מוסרית אלא אף הזדמנות למדינות העולם להתייצב כתף אל כתף ולהפגין חמלה ומחויבות לפתרון בר קיימא, שיסייע ליציבות המזרח התיכון כולו".
