חתני פרס נובל שלחו מכתב מיוחד למועצות המנהלים של אוניברסיטת הרווארד, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – MIT ואוניברסיטת פנסילבניה, בו הם הביעו דאגה עמוקה מהאנטישמיות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית ומהתגובות הרפות של המוסדות לכך.
על המכתב חתומים שישה חתנים וכלה אחת של פרס נובל: פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' דניאל כהנמן, פרו'פ רוג'ר קורנברג, פרופ' מייקל לויט, פרופ' דן שכטמן ופרופ' עדה יונת.
"אנו מודאגים עמוקות מתגובותיהן המהוססות של מנהיגות מוסדותיכם למעשים המבטאים אנטישמיות גלויה בקמפוסים שלכם. אנו מבועתים מעדויותיהן של הנשיאות גיי, קורנבלות' ומקגיל, שסירבו בתוקף לגנות את הקריאות לג'נוסייד".
"קוים אדומים חייבים להגביל את חרות הביטוי כשהיא משמשת להסתה לשנאה, לג'נוסייד, לאונס, להטלת מום ולחטיפה – כל אותם מעשים מתוכננים היטב וחסרי תקדים שאירעו ב-7 באוקטובר 2023. למתקפה הברברית וחסרת התקדים בהיסטוריה של חמאס נגד אזרחים, ילדים ונשים, לא קדמה שום התגרות מצד ישראל. מתקפה זו הייתה חלק ממטרתם המוצהרת של חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון ואיראן: השמדת ישראל, מדינה שהם שוללים את זכות קיומה למרות העובדה שישראל לא הפסיקה לחתור לשלום עם שכנותיה. יש סביבנו 56 מדינות אסלאמיות – אבל מדינה יהודית אחת היא יותר מדי עבורם", כתבו חתני פרס נובל.
"תמיכה פומבית, גם אם בשתיקה נוכח הפגנות שנאה בקמפוסים – על המתקפה הקטלנית ביותר על העם היהודי מאז השואה היא מעשה בזוי ומתועב" כתבו במכתב, "על מנהיגיהן של אוניברסיטאות להוקיע כל ביטוי של תמיכה במעשים אלו. קריאות לרצח הן דבר שלא יעלה על הדעת וראוי להוקיען ולהעניש בגינן ללא כל סייג. עידוד אלימות ושיח שנאה המבוססים על גזע, שיוך אתני או דת, הם פסולים מכל וכל ללא תלות ב"הקשר". ההימנעות מבלימתן של פרובוקציות אלה במוסדותיכם היא כשל מוסרי והפרה של כללי ההתנהגות שלכם עצמכם. היא עלולה לחשוף אתכם להליכים משפטיים, אך בעיקר לפגוע ביוקרתכם האקדמית. היא כניעה לאספסוף במקום הגנה על האמת. סובלנות להפגנות אלימות בקמפוסים שלכם, התומכות בפשעים האיומים ביותר נגד האנושות, פוגעת בשליחותכם הבסיסית כמוסדות לחינוך ולמחקר. סובלנות לתמיכה באלימות סותרת מרכיב חיוני באקלים המעודד למידה וחקירה: ביטחון נפשי. מונח זה, שנחקר על ידי חוקרים בולטים, כמה מהם ממוסדותיכם, מתברר יותר ויותר כמרכיב מרכזי בצמיחה אישית וקבוצתית בקונסטלציות רבות ובהן ארגוני חינוך".
"תחושת ביטחון היא תנאי הכרחי להישגים אקדמיים, לשיח מכבד ולשיתוף פעולה מבוסס אמון החיוניים לטיפוחם של המחקר והקידמה המדעיים. חשש במקום העבודה פוגע בהישגים. במוקדם או במאוחר, חילחול הפחד לקמפוסים שלכם יפגע קשות במצוינותכם האקדמית. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי אם מתירים לאנטישמיות לשגשג צפויות לכך השלכות שליליות על מוסדות אקדמיים. כך היה ב-1938 בבית הספר היוקרתי לרפואה בווינה, שעד היום עוד לא התאושש מכך. אם סטודנטים וחברי סגל יהודים יחושו פחד בקמפוסים שלכם וייאלצו לעזוב, כפי שהיו עושים מיעוטים ופרטים מוכשרים אחרים בתגובה לאיומים על חייהם, יהיה זה אובדן למוסדותיכם. ההיתר שאתם נותנים לשנאה לשגשג מעורר חששות עמוקים לגבי איכותן העתידית של האוניברסיטאות שלכם".
החתומים על המכתב ציינו סקר שנערך לאחרונה לפיו 51 אחוזים מהאמריקאים בגילי 18 עד 24 תומכים בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי סיום קיומה של המדינה היהודית והעברתה לידי חמאס. רק ארבעה אחוזים מהאמריקאים שמעל גיל 65 סבורים כך, "ככל הנראה משום שגדלו על זכותה של ישראל להתקיים נוכח זיכרון השואה ובזכות פריחתה ומצוינותה המדעית והתרבותית, ולא על מסרים מוטים ומטעים ברשתות החברתיות. להשכלה הגבוהה יש תפקיד חשוב בתיקון הבורות ההיסטורית העמוקה", טענו במכתב.
לצד גינוי מוחלט וענישה בתגובה לפרובוקציות האנטישמיות, הם מציעים במכתב לקיים פעילויות חינוכיות, סמינרים, הרצאות, קורסים וסדנאות על ביטחון נפשי ועל הקשבה לאחר בכל המחלקות והיחידות, וכן דיונים בלקחיה המוסריים של השואה. "הראיות מצביעות על כך שהקשבה מפחיתה קיצוניות, מטפחת חמלה, ומשפרת את הביטחון הנפשי. מסר מרכזי שראוי ללמד נוכח ההיסטוריה של השואה הוא החובה למנוע ג'נוסייד ופשעים נגד האנושות, בתקווה שיום יבוא והעולם יהיה נקי מטרור, אנטישמיות, גזענות ואפליה על כל צורותיה. ראוי שאוניברסיטאות מובילות כמו אלו שלכם ישמשו מודל להפצתם של מסרים חשובים אלה".
