המלחמה בעזה העניקה לאיראן הזדמנות להציג בפני כל העולם את היכולות של רשת המיליציות וארגוני הטרור שאותה היא בונה במשך שנים, ולהדגים את הטווח האסטרטגי שלה, תוך שהיא עצמה לא מתערבת ישירות בלחימה.
בכל יום נתון מאז המתקפה הרצחנית של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, לפחות אחד מהארגונים האלה ביצע מתקפה או פיגוע בנקודה כלשהי במזרח התיכון – לעיתים בכמה מקומות שונים במקביל. החות'ים בתימן פוגעים בספינות בים האדום; קטאיב חיזבאללה וארגונים עיראקיים אחרים פוגעים בבסיסים של ארה"ב בעיראק ובסוריה; וחיזבאללה-לבנון עוסק בחילופי אש יומיומיים עם כוחות ישראליים מעבר לגבול.
ההתקפות הללו עשויות להיראות אקראיות למסתכל מבחוץ, אבל הן תוצאה של אסטרטגיה מכוילת בקפידה, שנרקמה בעקבות חיסולו ב-2020 של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של איראן, שמטרתה ללכד את המיליציות השונות שעבדו במשך שנים תחת ברית רופפת, והוגדרו יחד על ידי טהרן כ"ציר ההתנגדות".
אף שהארגונים נראים לא קשורים זה לזה – מורדים בתימן; ארגון טרור בלבנון; ומיליציות שהוקמו כדי להילחם בחיילים אמריקנים בעיראק – לכולם יש דבר אחד במשותף: נאמנותם לאיראן, שמחמשת, מממנת ומפעילה אותם, כך חשפו חברים בארגונים הללו וכן מומחים לאזור. יחד עם חמאס, הארגונים הללו מהווים את המרכיבים העיקריים של ציר "ההתנגדות".
"מה שעשו הגורמים השונים האלה, כשהם מתקדמים עם ההתקפות האלה, מראה את החוזק של רשת הפרוקסי הזו שאיראן הקימה בכל האזור ועד כמה היא מדאיגה", אמר ג'וזף ווטל, מפקד פיקוד המרכז האמריקני לשעבר שפיקח על כוחות ארה"ב באזור ב-2020, כאשר האמריקנים חיסלו את סולימאני במתקפת כטב"ם.
בראיונות לוושינגטון פוסט, תיארו גורמים שקשורים לשלושה מארגוני הטרור העיקריים רמת תיאום שלא הייתה כמותה בכמעט שני העשורים מאז שהחלה איראן לטפח סדרה של בריתות מקומיות כדרך להרחיב את השפעתה האזורית. לדבריהם, נציגי הארגונים משתפים פעולה ומתייעצים באמצעות חדר מבצעים משותף שנפגש בקביעות, בדרך כלל אך לא תמיד, בביירות.
לדברי גורמים בארגוני הטרור, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מילא תפקיד מוביל בחיזוק הברית, כדמות הבכירה ביותר המפקדת על הארגון הוותיק, שהוא גם המצליח והחזק ביותר
לדברי הגורמים הללו אין קבוצה אחת ששולטת בדיונים, ולכל אחד יש מידה של אוטונומיה לגבי אילו מבצעים לבצע באזורו ומתי, בהתאם ליכולותיו ולסדר היום המקומי. החות'ים, למשל, לקחו על עצמם את המשימה של תקיפת ספינות, במטרה ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לדרוש מישראל לחדול את מלחמתה בעזה. הארגונים העיראקיים תוקפים בסיסים של צבא ארה"ב בתגובה לתמיכת ממשל ביידן בישראל. וחיזבאללה יורה לעבר ישראל כדי למשוך חיילים ישראלים מהחזית בעזה.
במקביל, לדברי גורמים רשמיים בארגונים הללו, כל הפעולות מכוילות כדי למנוע מלחמה אזורית רחבה יותר – מה שמרמז שבעוד למיליציות יש אוטונומיה על פעולות בודדות, פעולותיהן מתואמות כדי שלא להתנגש עם היעדים האסטרטגיים של איראן.
"במהלך הפגישות אנחנו דנים בעדכונים ובהתקדמות בכל החזיתות וכיצד המבצעים מועילים אסטרטגית לכל חזית", אמר גורם רשמי בקטאיב חיזבאללה, הארגון העיראקי הגדול ביותר שמשתתף בפעולות נגד המערב. "איראן מספקת תמיכה בכל מיני דרכים אבל כשזה מגיע להחלטות ולפעולות בשטח, ההחלטה היא שלנו". לדברי הגורמים, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מילא תפקיד מוביל בחיזוק הברית, כדמות הבכירה ביותר המפקדת על הארגון הוותיק, שהוא גם המצליח והחזק ביותר.
מותו של סולימאני הותיר את הנהגת הציר בחוסר סדר. כמפקד הזרוע הבינלאומית של משמרות המהפכה האסלאמית, סולימאני טיפח כמעט לבדו את המיליציות, ותוך כדי כך השיג מעמד מיתי שעלה בהרבה על דרגתו הפורמלית. ללא סולימאני פרצו יריבויות, במיוחד בין המיליציות העיראקיות, שמנהיגן הכללי, אבו מהדי אל-מוחנדיס, נהרג באותה תקיפה שבה חוסל סולימאני.
ואז נסראללה נטל את המנהיגות והחל ליישם אסטרטגיה חדשה, שאותה כינה "אחדות החזיתות", וכל הארגונים התחייבו להיכנס לפעולה באזורים שלהם אם מישהו מהם יותקף. מלחמת עזה היא הפעם הראשונה שהאסטרטגיה מיושמת בפועל.
לדברי גורמים בארגונים, נסראללה התגלה כראשון בין שווים. כאשר נשא את הנאום הפומבי ראשון בעקבות פרוץ מלחמת עזה, התאספו מחבלי מיליציות עיראקיות בכיכר תחריר בבגדד כדי לצפות בו בשידור חי על מסכי ענק. "אנחנו רואים בחסן נסראללה את הדובר הרשמי של ההתנגדות, אחד מעמודי התווך הבסיסיים והסמלים החשובים ביותר שלה", אמר בכיר בקטאיב חיזבאללה. "הוא נהנה מהכבוד וההערכה של כל הצדדים העיראקים ואנחנו רואים בו מנהיג לכולנו".
לדברי ווטל, לאחר מותו של סולימאני הוא ציפה המיליציות העיראקיות איבדו את המשמעת שהוטלה על ידי המפקד האיראני שלהן, אבל למעשה נראה שהארגון רק התחזק. "העובדה שהם הפכו לאופקיים ולא אנכיים רק סייעה להם", אמר ווטל.
לדברי חמידרזה עזיזי, מרצה לשעבר באוניברסיטת שאהיד בהשתי בטהראן, היקף התפקיד שאיראן ממלאת בניהול האסטרטגיה הכוללת "זו שאלת מיליון הדולר". לדבריו, "במובן מסוים, איראן גם אחראית וגם לא אחראית לפעולות הללו".
מחליפו של סולימאני, איסמעיל קאאני, אימץ פרופיל נמוך בהרבה מקודמו, ללא הכריזמה של סולימאני וההיסטוריה של יחסיו האישיים עם הארגונים. כתוצאה מכך, איראן שינתה את העמדה של כוח קודס, כדי לאפשר אוטונומיה רבה יותר לארגונים מקומיים, תוך שהיא ממשיכה לממן אותם. אבל קאאני פעיל מאוד מאחורי הקלעים, נוסע בין בירות המדינות שבהן מבוססות המיליציות, אמר עזיזי. "קאאני נמצא בכל מקום. הוא המתכנן. אבל הם בכוונה רוצים שיהיה לו פרופיל נמוך מאוד".
הבכיר במשמרות המהפכה נוכח ברוב פגישות המבצעים המשותפות, לדברי אדם שקשור לחיזבאללה ומכיר את ההליכים. אבל איראן מיוצגת רק כ"אחת מכולם", מבלי למלא תפקיד מוביל, אמר נסרודין עאמר, דובר החות'ים בצנעא, העומד במקביל בראש סוכנות הידיעות התימנית סאבא.
נראה שהאסטרטגיה פועלת היטב מנקודת המבט של איראן. לדברי עזיזי, היא הצליחה להפעיל את השפעתה האזורית באמצעות ההתקפות השונות, מבלי להפעיל את ההתלקחות הגדולה שעלולה לסכן את בעלות בריתה ולמשוך אותה ישירות לשדה הקרב: "איראן מרגישה די בנוח. הארגונים הללו יכולים להתאגד כדי להגן על האינטרסים שלה והראו את נכונותם שלא לאפשר לאף ארגון, במקרה הזה חמאס, להידחק לפינה ללא תגובה".
ההנחה שהאסטרטגיה הזו תמשיך לפעול לטובתה של איראן מוטלת בספק, שכן ישראל מגיבה בחומרה על התקפות חיזבאללה לאורך גבולה הצפוני. ישראל גם מגבירה את התקפותיה על בעלות ברית אחרות ונכסים איראניים באזור. ב-25 בדצמבר, חוסל בסוריה מפקד בכיר של משמרות המהפכה, רזי מוסאווי, בתקיפה המיוחסת לישראל שגררה איומים בנקמה ישירה מאיראן. מלחמה ישירה תעמוד בניגוד לאסטרטגיה של איראן, אבל בכירים בארגונים אומרים שהם בטוחים שהתקיפות שלהם מספקות הרתעה מספקת הן לישראל והן לארה"ב מבלי להסלים מעבר לרמת הסכסוך הנוכחית.
