הרכב מיוחד וחריג של 15 שופטי בית במשפט העליון, הכולל שתי שופטות שכבר פרשו מכהונתן, פסל את תיקון 3 לחוק יסוד השפיטה המכונה "חוק הסבירות". מדובר בצעד תקדימי משום שבפסק דין זה נקבע לראשונה כי בית המשפט העליון מוסמך על פי דין לפסול חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד שהתקבל באופן תקין.
פסק הדין שפורסם הערב (ב') התקבל ברוב דחוק, של 8 שופטים שתמכו בעמדה לפיה יש לפסול את התיקון לחוק היסוד, לעומת 7 שופטים שסברו כי אין מקום לפסול את החוק (אף שלדעת חלקם מוסמכים שופטי בית המשפט העליון לפסול חוקי יסוד בנסיבות מסוימות).
בין שופטי הרוב ניתן למנות את הנשיאה בדימוס אסתר חיות, השופטת בדימוס ענת ברון, מ"מ הנשיא השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופטת דפנה ברק ארז, השופט עופר גרוסקופף, השופט חאלד כבוב והשופטת רות רונן. מועד מתן פסק הדין קשור ביו היתר לתקופת שלושת החודשים לאחר פרישה במהלכם רשאים שופטים שפרשו לסיים חדון ולכתוב פסקי דין בתיקים שבהם ישבו בדין. במקרה הנוכחי מדובר בנשיאה בדימוס חיות ובשופטת ענת ברון, אשר פרשו ב-16 באוקטובר וב-12 באוקטובר בהתאמה.
בין שופטי המיעוט ניתו למנות את השופט נועם סולברג, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט דוד מינץ, השופט אלכס שטיין, השופט יחיאל כשר והשופטת גילה כנפי שטייניץ.
כזכור, תיקון מס' 3 לחוק יסוד השפיטה אושר סופית בקריאה שניה ושלישית ב-24 ביולי, ותוך זמן קצר הוגשו נגדו שורה ארוכה של עתירות לבג"ץ. נוסח התיקון שאושר בכנסת הוא: "15(ד1) על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, "החלטה" – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". בניגוד לנוסחו המקורי של התיקון, הוא כלל צמצום של עילת הסבירות, כך שלא תחול על הממשלה ושריה, ולא ביטול מוחלט שלה.
בחודש ספטמבר קיים ההרכב המיוחד של 15 שופטי בג"ץ דיון בעתירה, שנמשך מהבוקר ועד הלילה, ובסיומו אף אושר לממשלה להגיש השלמת טיעון, לאחר שנציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך, טען בדיון כי לא היה בידו סיפק לקבל את עמדת שולחיו בכל הסוגיות הרלוונטיות בסד הזמנים שקצבו השופטים לצורך הדיון בעתירה. במהלך הדיון עלו בין היתר שאלות כדוגמת עצם סמכותו של בית המשפט העליון לבקר חוקי יסוד, וכן האם חוק הסבירות אכן מהווה פגיעה מהותית בליבת זהטתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שטענו העותרים.
