גם למי שלא מציין תאריך לועזי, בעולם הדיגיטלי שאנחנו חיים בו יש משמעות למעבר משנת 2023 לשנת 2024: עסקים צריכים לחשב הכנסות, משכורות צריכות להיכנס, יש משכנתא לשלם ואפילו שעונים שמבשרים לנו על התאריך. אבל מה בעצם הקשר בין ראש השנה האזרחית, עצי אשוח, סילבסטר, והבחור החדש הזה בשכונה, נובי גוד? וחשוב יותר – האם כולם באמת היו אנטישמים?
הלוח היוליאני
נתחיל מהתחלה. כדור הארץ מקיף את השמש במשך 365 ימים ורבע. בזמן הזה, הירח מספיק להקיף את כדור הארץ 12 פעמים ולצבור עוד כשליש הקפה כדי לנצל את הזמן. לוח השנה היהודי נצמד ל-12 חודשי הירח, ולכן צריך פעם בשנתיים או שלוש (כמו השנה, למשל) להוסיף חודש כדי להישאר מסונכרן עם השמש ולא לחגוג ליל הסדר באמצע החורף; לוח השנה המוסלמי לעומת זאת החליט לשים פס על שנת השמש ולציין שנה של 12 חודשי ירח, ולכן חודש הרמדאן נע לאט-לאט בין הקיץ, האביב, החורף, הסתיו וחוזר חלילה.
בתקופת השיא של שלטונו, בשנה שלימים יקראו לה 46 לפני הספירה, הורה יוליוס קיסר ליצור לוח שנה שמבוסס על מחזור השמש. הלוח הזה נקרא על שמו, "הלוח היוליאני", וגם אחד החודשים קרוי על שמו של קיסר – יולי, שלימים יקראו לו "תחילת החופש הגדול". השנה הזו מתחילה בשיא החורף, מעט אחרי היום הכי קצר בשנה (שחל ב-21 לדצמבר). לשם ההשוואה, לנו היהודים יש שני לוחות שנה – הלוח התנ"כי שמתחיל בניסן, שהוא בדרך כלל ראש החודש הכי קרוב ליום השוויון האביבי, והלוח שאנחנו משתמשים בו, שמתחיל בתשרי ודי סמוך ליום השוויון הסתווי.
כיוון שהשנה היא כאמור 46 שנים לפני הספירה הנוצרית, ודאי הצלחתם להסיק שהלוח הזה קדם לנצרות. יום חילוף השנה הוא גם לא בדיוק חג המולד – שחל שבוע קודם, ב-25 בדצמבר.
הלוח הזה החזיק מעמד אלף ושש מאות שנים, עד שב-1582 הוא עבר שיפוץ קל בידי האפיפיור גרגוריוס שזיהה פיגור מצטבר בלוח והחליט להנדס אותו מחדש כך שיהיה יציב יותר ובשנה בה הוא יושם, לבטל עשרה ימים ולקפוץ מהרביעי באוקטובר לחמישה-עשר באוקטובר. כשחושבים על זה, אולי גם אנחנו היינו שמחים ספציפית השנה לבטל את הימים האלה. הלוח החדש, הלוח הגרגוריאני, הוא זה שנוהג היום ברוב העולם המערבי, ולמרבה הצער גם אם מבחינתכם התאריך היחידי היום הוא י"ח בטבת, מבחינת מס הכנסה זה לא ממש משנה.
סילבסטר
יוליוס קיסר נרצח בידי מתנקשים זמן לא רב אחרי שהנהיג את הלוח שלו, אבל סביר להניח שכבר בזמן האימפריה הרומית אנשים יצאו לחגוג במועדונים (סליחה, בימים ההם קראו לזה "דיסקוטקים") את סוף השנה. איפה בדיוק נכנס הסילבסטר לתמונה?
סילבסטר הראשון היה אפיפיור, שהנהיג את הנצרות בתחילת המאה הרביעית לספירה, ובתקופה חשובה מאוד בהיסטוריה שלה: תקופת הקיסר קונסטנטינוס, שאימץ את הנצרות בתור הדת הרשמית של האימפריה הרומית. הוא נפטר ביום האחרון של השנה, 31 בדצמבר, ואחרי מותו הפך לקדוש נוצרי וכך זכה גם לחג על שמו.
אבל האם הוא היה אנטישמי? ההיסטוריון ניל בר כותב בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית שאין לנו שום סיבה מתועדת להניח שכן. אומנם בזמנו הנצרות הפכה מדת חסרת-חשיבות לדת של האימפריה הגדולה בעולם, אבל האימפריה הרומית הייתה סובלנית כלפי יהודים באותה תקופה. הרדיפות האכזריות של הכנסייה כלפי אבותינו התחילו מאוחר יותר.
אז חג נוצרי – כן, ויש לנו הרבה סיבות היסטוריות לא לאהוב את הדת הזו ולהתרחק מכל מה שקשור אליה. אבל למרות המשפט הידוע, סילבסטר ככל הנראה לא היה אנטישמי.
נובי גוד
ומה לגבי נובי גוד? האם הוא לכל הפחות היה אנטישמי?
מילולית, נובי = חדש, גוד = שנה; נובי גוד הן חגיגות השנה החדשה. החג הזה נחגג ברוסיה החל מהמאה ה-18, ועלה ארצה לאחר נפילת מסך הברזל, יחד עם כמיליון עולים מברית המועצות.
לא נלאה אתכם בתאריכים נוספים, רק נאמר בקצרה שהכנסייה הרוסית דווקא לא קיבלה את התיקון של גרגוריוס, ולכן יש פער של שבוע וחצי בין הלוח שנוהג במזרח אירופה ללוח שלנו. כשעלו לשלטון הקומוניסטים בחגיגות של "עולם ישן עדי יסוד נחריבה", הם הצמידו את הלוח שלהם ללוח הגרגוריאני, וביטלו את כל חגיגות החגים של הדתות הישנות – אנחנו מכירים את הסיפורים על החב"דניקים שהיו אוכלים מצות ומנענעים לולב בסתר, אבל גם על הנוצרים, להבדיל, נאסרו החגים.
בשנות השלושים החליט המשטר הקומוניסטי שאולי בכל זאת כדאי לתת לעם קצת מהחגים הישנים. וכך התחיל להיחגג בין החגים הקומוניסטיים גם חג עממי-מסורתי אחד, בערב שבו מתחלפת השנה. המסורת שלו היא התכנסות משפחתית וכמובן הרמת כוסית, עם כמה סממנים שכן הצליחו להשתחל מהעולם הנוצרי כמו עץ מקושט – שבראשו כוכב אדום קומוניסטי.
