לאחר שבצה"ל הודיעו לרכזי כיתות הכוננות ביישובי עמק הירדן כי עליהם להחזיר את הנשק לידי צה"ל, דרשו 26 ראשי יישובים באזור מראש הממשלה, שר הביטחון ואלוף הפיקוד – לבטל לאלתר את ההחלטה ולעצור את איסוף כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישוביהם.
במכתב ששלחו ראשי היישובים, הם ציינו כי "הפגיעה ברבש"צים ובכיתות הכוננות של עמק המעיינות ועמק הירדן היא אנושה. משמעותה, פגיעה ישירה בביטחון היישובים ותושביהם. בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר, מצאו את עצמם תושבי העוטף מופקרים ובודדים במערכה, בלי כיתות כוננות במוכנות מלאה לפצות על הפער הביטחוני, והתוצאות ידועות. האם נלמד הלקח? לצערנו הרב אנחנו בתחושה שלא. לאור אירועי הימים האחרונים, שקדמו לפירוק כוח ההגנה היישובי שלנו, תחושתנו היא שיש כשל מוחלט בשיקול הדעת של מערכת הביטחון".
בנוסף, ראשי היישובים הדגישו כי "למרות ועל אף הערכות המודיעין והדיווחים בכלי התקשורת בנוגע להתעצמות האיראנית וגרורותיה בדרום סוריה ובמשולש הגבולות, התקבלה החלטה במשרד הביטחון להוריד את רמת האיום המוגדרת לכלל היישובים מערבית לכביש 90, כאילו הם פחות פגיעים. זאת למרות חדירת מחבל דרך הירמוך לדגניה, פיגוע ההתאבדות ביישוב ביכורה ובשלוחות, מעצרים של מבריחי גבול וסמים ליד צומת צמח ופיגוע בבית שאן ביום הבחירות".
איילה איתן, יו"ר הנהלת קיבוץ רשפים, דרשה להיפגש עם שר הביטחון ומנכ"ל משרדו בהקדם האפשרי: "יום לפני ה-7 באוקטובר היו ביישובים שלנו שני כלי נשק בלבד, ועכשיו מנסים להחזיר את המצב הנוראי הזה לקדמותו. אנחנו לא מבינים מי מתכלל אותנו, ומי זה שלוקח אחריות עלינו, כי נדמה שכולם מתנערים ממנה. שישבו איתנו ועם הרבש"צים ושיסבירו לנו באופן מיידי מה קורה. יש פה ציבור מגויס, שמוכן לקחת על עצמו את ההגנה על היישובים. לא ביקשנו גדודים וחיילים, אלא רק כיתות כוננות מלאות ומצוידות. את המעט הזה אנחנו דורשים, ועכשיו".
לאחר הטבח ביישובי הדרום, סיפר מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר כי חברי כיתת הכוננות בכפר-עזה יכלו לפעול מול המחבלים, אם רק הנשק היה ברשותם. אלא שזמן קצר קודם לכן, בהוראת צה"ל, הם הפקידו את כלי הנשק. כך גם בראיון שהעניק מאיר למקור ראשון זמן קצר לאחר הטבח, אמר כי "השיא של השיא היה כשפיקוד העורף לקח את הנשק מכיתות הכוננות בדרום. בסוף, הקיבוצים שהצליחו להדוף את ההתקפה היו אלה עם הכיתות הלא ממושמעות, שלא החזירו את הנשק לנשקייה". עוד הוסיף בתסכול כי "בחלק מהקיבוצים, עם היוודע החדירה, חברי כיתת הכוננות רצו לקחת את הנשק מהנשקייה, אבל המחבלים הציבו מארב בקרבת הנשקייה ופגעו בהם עוד לפני שהספיקו להצטייד בנשק". ראשי המועצות והרבש"צים ביישובי בקעת הירדן אשר חתמו על המכתב, חוששים מתסריט דומה לזה שתיאר מאיר.
איתי הופמן, יו"ר ארגון הרבש"צים בהסתדרות הלאומית, ציין כי "אסור לאפשר למשרד הביטחון לבצע מחטף בזמן מלחמה. מדובר במהלך של ישראל הישנה, של לפני ה-7 באוקטובר, ושכולל בתוכו את כל הקונספציות הישנות שהתנפצו באותה שבת ארורה. אני קורא למשרד הביטחון להפסיק את ההפקרות הזו. אנחנו לא רוצים שבת שחורה שנייה".
בשנים האחרונות, ארגון הרבש"צים הארצי מנהל מאבק ממושך יחד עם ההסתדרות הלאומית המייצגת אותם, במטרה להסדיר את מעמדם של הרבש"צים בכל הארץ לשם הבטחת ביטחונם של מיליוני ישראלים. מאבק זה קיבל משנה תוקף לאחר אירועי השבת השחורה בשבעה באוקטובר.
בשבוע שעבר דיווח כתב ידיעות אחרונות יאיר קראוס, שבצה"ל דורשים מיישובי הגליל למסור את הנשקים שניתנו להם עם פרוץ המלחמה, כאשר כיתות הכוננות ביישובים שאינם סמוכים לגדר יישארו עם נשק אחד בלבד. על פי דרישת צה"ל, כ-80% מהנשקים שנמסרו להגנת היישובים יוחזרו לצבא. לאחר שהפרסום עורר סערה ציבורית, החליטו בצה"ל להשאיר את הנשקים גם ביישובי הגליל שאינם צמודים לגבול.
עם זאת, מאז שניתנה הוראה דומה להחזרת הנשקים מיישובי עמק הירדן, התעורר מחדש השיח בנוגע לנחיצות של הימצאות כלי הנשק בידי כיתות הכוננות או בנשקיה הנמצאת במוקד אחד ביישוב, ולא בידי צה"ל.
תגובת דובר צה״ל:
"אין שינוי במרכיבי ההגנה והנשקים ביישובי מועצה אזורית ״עמק המעיינות״.
"מענה ביישובים בפנים הארץ, ניתן על ידי משטרת ישראל, ועל כן כוחות שגויסו על ידי פיקוד העורף בתחילת המלחמה, יצומצמו באופן הדרגתי.
"נציין כי ככלל, בישובים הסמוכים למרחב הגבול, אין שינוי במרכיבי ההגנה והנשקים שתוגברו בתחילת המלחמה וכן כי אין שינוי בכתות הכוננות ביישובים סמוכי הגדר, ובימים אלה הם אף יתוגברו בנשקים נוספים, ציוד ואימונים".
