במסגרת סקר עומק שערך המכון הישראלי לדמקורטיה, שתוצאותיו פורסמו היום (ב'), מתגלה כי למעלה ממחצית מהציבור הערבי-ישראלי (56%) מסכים עם דבריו של יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס שאמר שמתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית, העם הפלסטיני והאומה האסלאמית, לעומת 33% שאינם מוקיעים את מעשי הטבח ו-11% "שאינם יודעים".
מפילוח שנעשה לפי עדה דתית, שיעור הדרוזים והנוצרים שהסכימו עם דברי עבאס הינו: 69.5% ו-68% בהתאמה, נתון גבוה יחסית משיעור המוסלמים העומד על 53% אחוזים. מפילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת, קיים מיעוט (39%) בקרב מצביעי בל"ד שהסכימו דברי עבאס, לעומת רוב בקרב מצביעי יתר המפלגות: 65% ממצביעי חד"ש-תע"ל ו-66% ממצביעי רע"ם.
עוד עולה מהסקר שכ-65% מהחברה הערבית-ישראלית מרגישים שייכים למדינת ישראל ובעיותיה, בניגוד לחודש נובמבר האחרון בו הנתון עמד על כ-70% (נתון זה עומד מול 33% מהחברה הערבית שאינם מרגישים שייכים למדינה ובעיותיה נכון לחודש נובמבר, לעומת 24% שאינם מרגישים שייכים למדינה ובעיותיה נכון לחודש אוקטובר). עם ההצהרה זו הזדהו רוב בני העדה הדרוזית, שם עומד הנתון על 80%, בניגוד לחברה הערבית-נוצרית שם הנתון עומד על 73% ובקרב החברה הערבית-מוסלמית על 62%. מפילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, מדובר ברוב גדול ממצביעי המפלגות השונות המזדהים עם אמירה זו, פרט למיעוט בקרב מצביעי בל"ד (מצביעי מפלגות ציוניות: 84%, רע"ם: 69%, חד"ש-תע"ל: 64% ובל"ד: 43%).
שלושה רבעים (74%) מכלל המרואיינים מעידים כי יש להם קשרים עם יהודים. רוב מכריע מתוכם (78%) מעידים כי לא חל שינוי בקשריהם עם מכרים וחברים יהודים, מיעוט (15.5%) ענו שהקשרים נפגעו ומיעוט קטן עוד יותר (5.5%) השיבו שהקשרים אף השתפרו.
בנוסף, בקרב החברה הערבית-ישראלית רוב גדול (71%) אינו מרגיש בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות ומעל מחצית מהחברה (54%) דיווחו על אי נוחות בהגעה לעבודה ליישובים יהודיים או לערים מעורבות. כמחצית (51%) בלבד דיווחו שהם מרגישים בנוח לדבר בערבית במחיצת זרים או יהודים, נתון בשיעור נמוך בהשוואה לממצאי סקרים קודמים (2017: 71%, 2019: 84%, 2023: 76%).
נתון מעניין הוא ש-76.5% מהמרואיינים העידו כי אינם חשים בנוח ליצור קשר עם קרובים ומכרים בעזה ובשטחי יהודה ושומרון. בשאלה זו ניתן היה למצוא הבדלים משמעותיים בפילוח לפי מגדר- נשים הרגישו יותר לא בנוח מאשר מגברים (נשים 84% לעומת גברים 66%). שאלה זו נותחה רק מקרב אלו שהעידו שיש להם קרובים ו/או מכרים בעזה ובגדה המערבית (43%).
המחקר נערך על ידי ד"ר אדם אסעד ראש התכנית לחברה הערבית במכון, בשיתוף עם ירון קפלן חוקר במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. הדוח מתבסס על מדגם שכלל 538 מרואיינים בטלפון בשפה הערבית וטעות הדגימה המרבית היא 4.31% ± ברמת ביטחון של 95%.
ד"ר אדם אסעד, אמר כי, "החברה הערבית נכנסה למלחמה כשהיא מדממת וכואבת, בעקבות ריבוי מקרי הרצח והפשיעה שהמשיכו חרף הלחימה ולכן גם הערכת התפקוד הנמוכה במיוחד. מצב זה משקף את הזעם ותחושת הכאב של הציבור הערבי כלפי המדיניות הממשלתית, המפלגות הערביות והמשטרה, בטיפול במקרי האלימות שגבו את חייהם של מאות אזרחים ערבים מתחילת השנה".
