מתקפה משולבת של חיזבאללה נפתחה אתמול בבת אחת בכמה מוקדים בגבול הצפון. טילי נ"ט נורו לעבר דוב"ב ואביבים, שני מוצבים סמוכים בגליל העליון שנושקים לגבול. באביבים התלקחו כלי רכב ונזק נגרם לכמה מהבתים במושב. בדוב"ב פגע הירי בשני לולים, שאחד מהם כבר נפגע במלחמה. בזמן המתקפה היו במקום כמה לולנים מהמושב ומתנדבים שהגיעו לסייע באיסוף הביצים, שניים מהם נפצעו קל. תושבי שני המושבים מפונים מתושביהם אך בעלי הלולים מגיעים מדי יום מאזור טבריה, לשם התפנו עם משפחותיהם, כדי לבצע את העבודות החיוניות לשימור המקום.
"אנחנו במציאות קשה", אמר אתמול דני פרץ, יו"ר מושב דוב"ב. "אנחנו מחזקים את הצבא ואת הממשלה במשימות החשובות שלהם אבל גם חושבים שהגיע הזמן לתגובה תקיפה בצפון. כמו שמדברים על מיטוט חמאס בעזה כך צריך גם שישמידו את חיזבאללה בלבנון. אנחנו, התושבים מכל יישובי קו הגדר, התפנינו ונטשנו את בתינו למען המטרה הזאת".
מיד לאחר ירי טילי הנ"ט, שיגור מיירטים הרעיד את אזור צפת, חצור וראש פינה. שלושה כטב"מים של חיזבאללה יורטו באזור הר דב. יירוטים כאלו התרחשו כמעט בכל יום בשבוע האחרון, לעיתים כמה פעמים ביום. כטב"ם כזה גם הוביל בשבת שעברה להריגתו של יחזקאל עזריה, בן 53 שהתנדב לשירות מילואים ולחם לצד חבריו ליד המושב מרגליות. לצד טילי הנ"ט ומתקפת הכטב"מים, מטחי רקטות גם נורו לכיוון עמדות צה"ל במוצב הר דב, וכל זה בתוך פחות משעתיים. המנה היומית של הלחימה בחזית הצפון.
עוד בשעות הבוקר המוקדמות אתמול עלה בישראל החשש מניסיונות לפגוע במטרות אזרחיות לאורך הגבול וכצעד מנע נחסמו לתנועה רבים מהכבישים באזור, לאחר שבלבנון דווח על מותה של אזרחית בתקיפת צה"ל. ניסיון העבר מלמד שבמסגרת המשוואה שמנסה לייצר חיזבאללה, אירוע כזה גורר ירי לעבר מטרות אזרחיות. ואכן, כך היה גם הפעם. "חיזבאללה משבית את כל החיים בגליל העליון באמצעים פשוטים יחסית", אמר גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון. "המציאות היא של אזור לחימה ורצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל. הממשלה הסירה כל אחריות מהאנשים שחיים פה ומהאנשים שהתפנו מפה וחיזבאללה הוא זה שמנהל את האירוע בצפון. אסור להמשיך עם המציאות שהייתה בעוטף עזה בעשרים השנים האחרונות כי ראינו לאן זה מוביל. אני לא אומר איך ולא אומר מתי, אבל מדינת ישראל צריכה לפגוע ברצון וביכולת של חיזבאללה לפגוע בנו".
מנגד, ניתן להבחין גם בשינוי בהיקף התקיפות של צה"ל בלבנון. קל ואיטי אך מתמיד, החל בכך שהתקיפות כבר אינן מוגבלות רק לתגובה שלאחר אירועי ירי ביוזמת חיזבאללה אלא הופכות לשיטתיות יותר ובכל פעם בתא שטח אחר. התמונות שמתפרסמות בלבנון מעידות על תקיפות שלעיתים מתרחקות עמוק יותר לתוך שטח המדינה וגורמות בחלק מהמקרים להרס כבד. בכמה מהמקרים השבוע ניתן היה להבחין גם בצד הישראלי של הגבול בפטריות העשן מעל לקו הרכס ולשמוע היטב את הדי הפיצוצים לפרקי זמן ממושכים. חיזבאללה דיווח על יותר מ-115 הרוגים בקרב אנשיו מתחילת המלחמה וכנראה שהמספר האמיתי גבוה יותר, ועם זאת, קשה לאמוד את המידה שבה מצליח צה"ל לפגוע ביכולות הארגון.
בשבוע הבא מתכננים תושבי הצפון המפונים לנסות להגיע לאזור צומת עמיעד ולהפגין על מצבם. ועם היוזמה הזאת, שטרם ידוע אם תצליח, נראה שהסבלנות של תושבי קו העימות מתחילה לפקוע. זה לא שמישהו מהם ממהר לחזור הביתה – בוודאי כאשר המציאות הביטחונית באזור לא השתנתה – אך אותם אלו שבמשך שבועות ארוכים סבלו בשקט ובאצילות את היותם פליטים בארצם מצפים שכעת מישהו ייקח את מצבם הארעי והלא פשוט ברצינות. "המציאות מורכבת וכולנו מבינים את זה", אמרת ליאת קליל, ממובילות ההפגנה. "הבעיה היא שכרגע אף אחד לא נותן מענה לצפון. לא נראה שצפוי שינוי משמעותי ביחס למדיניות שהייתה לפני המלחמה ואנחנו פשוט מרגישים שקופים".
גם על המצוקה הכלכלית, החינוכית והחברתית היא שיתפה: "יש לי חברה שיש לה עסק בקיבוץ הגושרים שנסגר ללא צפי לחידוש ובינתיים גם ללא פיצוי או תמיכה. יש לי בני משפחה צעירים שעוד אין להם מסגרות לימודים סדירות. אף אחד לא מצפה לפתרונות קסם, אבל לפחות שנרגיש שקיים זרקור שגם מופנה לכיווננו ושלא נשכחנו".
