הישיבה התיכונית בקריית ארבע מונה שבעה בוגרים שנפלו עד כה במלחמה בדרום, חמישה מהם נהרגו בקרבות הבלימה ב-7 באוקטובר. אתמול (ב') הותר לפרסום שמו של החלל השביעי מהישיבה, סרן במילואים נתנאל סילברג הי"ד, מפקד צוות ביחידת יהל"ם, שנפל בצפון רצועת עזה. סילברג ז"ל גדל באלון שבות, והתגורר עם בת זוגו בנעמ"ה, מושב חקלאי צפונית ליריחו. הוא הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
הרב אבינועם הורוביץ, ראש הישיבה, אומר היום בשיחה עם אתר מקור ראשון כי "באופן אישי – כל יום כואב את כל חיילינו ואת האירוע הנורא של שמחת תורה. הכאב כעת הוא לאומי גדול, ואני אומר לעצמי שלא נכון לעשות הפרדה בין התלמידים שלי לבין אחי ואחיותיי שנפלו במערכה הזאת. אנחנו צריכים להיות בכאב גדול על כל אחד ואחד. המערכה הזאת מבוססת על אחדות גדולה שלא היה כמותה מימי ששת הימים, ב-50 שנה האחרונות לא היה משהו דומה להתעלות שאנחנו חווים כעת ביחד. לכן נכון לכתחילה כעת לשהות בתוך הגבורה והאבל הלאומי ולא להתמקד יתר על המידה לתוך הישיבה שלי. אני רואה את הגבורה של תלמידינו בתוך הגבורה הכללית".
חלל נוסף שלמד בישיבה הינו רס"ר (מיל') צביקה לביא, בן 30 מעלי. לביא ז"ל היה לוחם בגדוד 699, עוצבת 'חצי האש' (551), ונפטר מפצעיו ב-11 בדצמבר, שלושה שבועות לאחר שנפצע באורח אנוש בצפון רצועת עזה. גם רב"ט יונתן אלעזרי ז"ל, בן 19 מאלון שבות, היה בן הישיבה. אלעזרי עוד היה בשלב הטירונות ביחידת דובדבן. בשמחת תורה היה במכינה בה למד באופקים, וקפץ לסייע בלחימה עם הגעת המחבלים לעיר. הוא נהרג ב-7 באוקטובר.
חללים נוספים מהישיבה הם סמ"ר ישי פיטוסי ז"ל, בן 21 מטלמון ולוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני, סגן יוחאי דוכן ז"ל, בן 26 מקריית ארבע ומפקד מחלקה בגדוד 13 שבחטיבת גולני, רס"ר (במיל') ידידיה משה רזיאל ז"ל, בן 31 מכרם שלום וחבר כיתת הכוננות ביישוב, ורס"ן (במיל') דוד מאיר, בן 31 מירושלים ולוחם בסיירת מטכ"ל. כולם נפלו בקרבות ב-7 באוקטובר.
"בצד הפרטי הכאבים הם נוראיים", אומר הרב הורוביץ. "אנחנו נמצאים ברגעים מאוד גבוהים בהם כל מה שלמדנו ולימדנו – תוסס עכשיו במלוא העוז והתעצומות שהקב"ה נותן לעם ישראל. אנחנו חלק מכל העם ולא יכולים להרשות לעצמנו לשקוע באבל הפרטי שלנו, גם כשמדובר בשבעה בנים יקרים ואהובים מאוד. לא רק אנחנו חינכנו אותם. ההורים שלהם, וכל המסגרות בהן הם למדו, הם לא רק שלנו. אנחנו חוליה אחת בשרשרת ארוכה. כל אחד מהם עשה דרך ארוכה.
"עכשיו אני רואה את גבורת ההורים שגידלו את הילדים האלה. יצא שיש לנו מקבץ קשה, אבל יש לנו היום 1,000 בוגרים שמשרתים במלחמה, הם נמצאים בעומק השטח בכל הגזרות, והקב"ה החליט לאסוף מהם את המקבץ הזה. אבל זה לא משקף יותר גבורה מכלל לוחמינו ושכולם פועלים עכשיו. לצערנו נבחרנו למקבץ כזה, שאני לא יודע איך להתייחס אליו. אני לא יושב בבית דין של מעלה ולא התייעצו איתי, אז לא נותר לי אלא לקבל את הדין ולקבל על עצמי להתחזק מכורח נפילתם והתעלותם. זה מה שאני אומר לתלמידים היום. עלינו להבין על מה הם נפלו ומה זה אומר לנו. כל אחד נמצא במחויבות שלו להעצים את מה שהם העצימו בשבילנו".
