במצרים התקיימו השבוע בחירות לנשיאות, אף שבפועל לא נשקף איום ממשי על שלטונו של עבד אל־פתאח א־סיסי, שיזכה בכהונה שלישית ושלטון של שש שנים נוספות כנשיא ארץ הפירמידות. משבר כלכלי, חוסר יציבות ביטחונית אזורית וסכנת פליטים בעזה מטרידים את א־סיסי, אך דווקא האתגר עשוי ליצור פתרון.
שלושה מתמודדים הציעו את עצמם להחליף את א־סיסי, והמועמד הנוסף, אחמד אל־טנטאווי – שנחשב למועמד שאתגר את א־סיסי – הסיר את מועמדותו ואף יעמוד למשפט בגין הפצת טפסים בלתי מורשים לבחירות ובניהול קמפיין לא חוקי.
ביום שלישי פרסמה הוועדה המצרית לזכויות וחירויות רשימה של נאשמים שיעמדו לדין על אותם אישומים, ומשפטם יתקיים ב־28 בנובמבר. הרשימה כוללת את טנטאווי, מנהל הקמפיין שלו מוחמד אבו א־דיאר ועוד 21 פעילים לשעבר. מאז הפלת משטרו של איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי ומהפכת ינואר 2011, שסיימה שלושים שנות שלטון של חוסני מובארק, נעלמה האופוזיציה המצרית.
בשלטי החוצות שנתלו בכבישי קהיר נכתב "כולנו איתך" ו"הדרך לקדמה" מתחת לתמונתו של א־סיסי, אבל לא ברור כמה מתוך 65 מיליון בעלי זכות בחירה אכן הלכו לקלפיות. מפרסומים ראשונים נראה שהאחוזים היו גבוהים, אך רבים הטילו ספק בדיווחים אלו ודיברו על אדישות מצרית. תוצאות הבחירות יפורסמו ב־18 בדצמבר.
"אני לא הולך והצביע כי נמאס לי מהמדינה", אמר לרויטרס נהג מונית בן 27 בשם חוסאם, "כשיתקיימו בחירות אמיתיות אני אלך להצביע", הוסיף.
הבחירות במצרים נערכו על רקע שינויים בינלאומיים, אזוריים וכלכליים. המלחמה בעזה החמירה את תחושת השבר במצרים, הרואה במצב בעזה איום מיידי על ביטחונה הלאומי.
על פי התקשורת המצרית, המראות הזכירו את אווירת המלחמה של 1973, שהסתיימה בהסכם השלום הקר עם ישראל.
ד"ר לילה עבד אל־מג'יד, מומחית לתקשורת, הסבירה כי הירידה בעניין המצרי בבחירות הללו נעוצה ב"מצב הפסיכולוגי של הציבור, המושפע מהמתרחש ברצועת עזה". לטענתה, מצרִים רבים התעניינו במהלכי המלחמה באמצעות כלי תקשורת שונים, והדבר הביא גם את התקשורת המצרית לפרסם חומרים רבים יותר על עזה מאשר על הבחירות לנשיאות. חוסר העניין התקשורתי השפיע גם על הזמן שהוקצה לשידור תעמולת בחירות ועל תשדירי השירות שהפיקה רשות הבחירות הלאומית כדי לדרבן אזרחים להצביע.
מצרים נחשבת לאחת המתווכות החשובות בין ישראל לבין ארגון הטרור חמאס בעזה עוד לפני 7 באוקטובר, ובמלחמה הנוכחית מצרים ממלאת את תפקיד המתאמת ומעבירת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. לגורמים מצריים היה תפקיד מפתח ביישום עסקת שחרור החטופים, וערוץ הטלוויזיה המצרי "אלקאהרה אלאח'באריה" שידר בשידור ישיר את פעימות השחרור באופן ראשוני.
אתגרי א־סיסי
השמועה על "הגירה פלסטינית" שישראל מתכוונת לאלץ את תושבי רצועת עזה לבצע במצרים קיבלה נפח גדול בתקשורת בקהיר. מי שיצא באופן נחרץ נגד התוכנית היה הנשיא א־סיסי, שרואה בחמאס גורם שעלול להפוך את מצרים לבסיס טרור ואת הסוגיה הפלסטינית לנושא המאיים על יציבותה הפנימית של המדינה. "עקירה, הגירה או יציאה מרצועת עזה היא דבר מסוכן ביותר. פתרון הסוגיה הפלסטינית לא יהיה על חשבון מצרים", אמר א־סיסי בפגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בסוף אוקטובר, "הפתרון לסוגיה הפלסטינית אינו עקירה, אלא צדק וקבלת הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים".
במסיבת עיתונאים לצד קנצלר גרמניה אולף שולץ הגיב א־סיסי לאפשרות של יישוב הפלסטינים בחצי האי סיני, והציע לישראל לפנות פלסטינים מרצועת עזה לנגב "עד שתסיים לטפל בקיצונים של חמאס". הוא הזהיר שהעברת הפלסטינים לחצי האי סיני תהפוך את מצרים לבסיס של פעולות טרור נגד ישראל, והוסיף שמיליונים יצאו לרחובות ויפגינו נגד מעבר של עזתים לסיני.
אחמד מוסא, מהדמויות התקשורתיות המשפיעות ביותר במצרים, ניצל את תוכניתו בערוץ "צדא אלבלד" כדי לקרוא להשתתפות המונית בבחירות. בדבריו קידם את קמפיין "סיני קו אדום וביטחון מצרים קו אדום", המתנגד להעברת פלסטינים לסיני ואשר מזדהה עם דברי א־סיסי.
"אתם חייבים להצביע כדי לחזק את מצרים, את ההנהגה ואת הצבא, כדי שיעמוד מול תוכניות מסוכנות שלפיהן כל הפלסטינים שנמצאים בדרום רצועת עזה ייכנסו למצרים, ואיתם אנשי חמאס", הוא אמר, והתייחס לדברי נציג חמאס בלבנון אוסמה חמדאן, שלא שלל את העברת הפלסטינים לסיני. ברשת אלג'זירה אמר חמדאן שמצב כזה רק יחזק את ההתנגדות מול הכיבוש.
"סיני שלי, לא שלך. בעזה אתה יכול להתקומם כמה שתרצה, אבל לא נסכים שתנהל את ההתנגדות מסיני ותביא לתקיפות ישראליות על מצרים. לא ניתן לכם את האפשרות לגרור אותנו למלחמה מול ישראל", הזהיר מוסא.
לבעיות של מצרים בגבול העזתי מצטרפות גם מלחמת אזרחים שמשתוללת בסודאן ובלוב, וכמובן גם התוקפנות החות'ית – שפוגעת קשות בכלכלה המצרית, הנשענת על מעבר סוחרות בתעלת סואץ.
בים האדום עוברות כ־25 אלף ספינות מדי שנה. מרבית הספינות עוברות גם דרך תעלת סואץ, שהיא אחד ממשאבי מטבע החוץ הבולטים של מצרים. עד כה לא נרשמו הפסדים ניכרים עקב האיום החות'י, אבל במצרים חוששים שספינות יעדיפו לא להיכנס למצרי באב־אלמנדב, הים האדום והתעלה, וכך מצרים תפסיד כסף רב שחסר לה.
א־סיסי מנסה לקדם רפורמות כדי להפחית את החוב הציבורי במצרים, שעמד על מעל 88 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי במדינה בשנת 2022 – יותר מכפול מהממוצע באזור. מאז יוני האינפלציה במצרים עומדת על יותר מ־35 אחוזים.
המשבר הכלכלי, שהתפתח בעקבות אי־יציבות במדינה, איומי טרור שהרחיקו את התיירים, וירידת ערכה של הלירה המצרית מול מטבע החוץ, מבריחים את המשקיעים הזרים. הללו מודאגים גם מהמצב ברצועת עזה השכנה, שעלול לגרום שוב לערעור יציבות כלכלית שלא נראה מאז המהפכות ב־2011. אפשרות של זרם פליטים גם מאיים על משכורתם של המצרים, שסובלים מירידה חדה במשכורת ובערך הכסף, שלא מאפשרת להם לקנות מזון ומוצרים בסיסיים.
קהיר רצתה במשך שנים להתנתק מהדילמה הפלסטינית בגלל הנטל הביטחוני והמדיני הכרוך בכך, אך ישנם כלכלנים שרואים במשבר בעזה דווקא הזדמנות למצרים. עסקה שבמסגרתה מצרים תתגייס לפתור את משבר הפליטים בעזה תמורת חבילה יפה של מזומנים עולה מפעם לפעם על הפרק כדרך של נשיא מצרים לפתור את הצרות הכלכליות של מצרים ולהשיג תמיכה בינלאומית.
