בוועידת ישראל לחקלאות, התקיים היום (ג') פאנל ייחודי בשם "בונים את הכוח מחדש", שעסק בסוגיה הבוערת והמרכזית מאז בוקר הטבח: הצורך האקוטי בחיזוק כיתות הכוננות אל מול האיום הביטחוני והפלילי.
נצ"מ תומר אלדר, מפקד מג"ב דרום, ציין בפאנל כי ישנה חשיבות להעביר את האחריות על ביטחון היישובים מצה"ל לכיתות הכוננות – שיהיו תחת אחריותה של משטרת ישראל, זאת כלקח מאירוע הטבח בדרום בשמחת תורה. לדבריו: "בעשור האחרון, פורקו והוחלשו כיתות הכוננות בכל המדינה. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו מעל לכל ספק שיש להקים מחדש ולחזק את כיתות הכוננות היישוביות, כדי שייתנו מענה ראשוני בעת חירום ובשגרה. כיתות הכוננות יכולות וצריכות לתת מענה גם לתופעה של הפשיעה החקלאית".
עוד הוסיף אלדר כי "ב-7 באוקטובר קו ההגנה של מדינת ישראל נפרץ. מי שהיה שם הן כיתות הכוננות שעבדו יחד עם משטרת ישראל ולוחמי מג"ב, אך שילמו מחיר כבד של הרוגים וחטופים. אבל בפועל כ-90 אחוזים מזירות הלחימה, כולל המסיבה ברעים, היו באחריות מלאה של הצבא. אני לא רוצה להיכנס לדיון פוליטי, עוד יהיה תחקיר של הצבא, אבל זה לא משמע לשתי פנים: האחריות מוטלת על צה"ל. אני מאמין וחושב שכיתות הכוננות צריכות לעבור לאחריות משטרת ישראל, צריך שיהיה מש"ק ביטחוני בכל יישוב שיהיה כפוף לכוחות המשטרה".
חבר הכנסת אלמוג כהן, ששירת בעצמו במג"ב בעבר ולחם במחבלים באופקים בבוקר ה-7 באוקטובר, התייחס לצורך בחיזוק כיתות הכוננות ביישובים ואמר כי "אין תחליף לכוח אורגני, לכוח שחי במקום, מכיר את הפתחים, הכניסות והפרצופים. הכוונה שלנו היא חד וחלק להמשיך ולצייד את כיתות הכוננות בציוד המתקדם ביותר ובכל מה שנדרש. בסופו של דבר, אם בבוקר הטבח היו נוכחות ביישובים כיתות כוננות מוכנות ומחומשות כמו שצריך, להערכתי היינו עם מחצית מההרוגים".
בנוגע לסוגיית חלוקת הנשקים, הוסיף כהן: "אני מודע לקולות המתנגדים לחלוקת נשקים על רקע החשש מעלייה של אלימות בתוך המשפחה. אנחנו עובדים על פי חוקים וקריטריונים מסודרים, ולא מחלקים נשקים לכל מי שחפץ בכך. חשוב לזכור שבסופו של דבר מי שפוגש ראשון את הפשע הוא לא המשטרה ולא שייטת 13, אלא החקלאים והאזרחים שביישובים".
ח"כ מטי צרפתי הרכבי, אשת יש עתיד וראש המועצה האזורית יואב לשעבר, הוסיפה כי: "קיים אובדן אמון של החקלאים במערכות וביכולת להתמודד עם האיומים והפשיעה. ב-7 באוקטובר הבנו בבת אחת את הצורך בכיתות הכוננות, וזאת אחרי ששיבשו אותן במשך שנים. מדינת ישראל צריכה לעשות חשבון נפש סביב העובדה שכיתות הכוננות הופקרו, להגדיר מחדש את תפיסת הכיתות ולהציב קריטריונים ברורים".
