"כמעט כולם היו בבית, זה היה נס", אומרים בעולם המכינות הקדם־צבאיות בהתייחס לכך שב־7 באוקטובר, שמחת תורה, תלמידי המסגרות הללו ביישובי עוטף עזה שוחררו לחופשת חג בבית. רובן ממוקמות בקצה היישוב, כמו במקרה של קיבוץ עלומים, שבו חלק מהקרבות התנהלו באזור המכינה. "אם היו שם חניכים באותו זמן, גם הם היו נטבחים", אומרים שם היום.
5,500 חניכים משתייכים למכינות הקדם־צבאיות השנתיות, הפועלות תחת משרד ההתיישבות והאגף הביטחוני־חברתי במשרד הביטחון. הן פרוסות בכ־90 נקודות בכל רחבי הארץ, ומופעלות על ידי 60 עמותות. כשליש מהחניכים לומדים במכינות הממוקמות בעוטף עזה ובגבול הצפון. עם תחילת המלחמה הם פונו משם בהוראת הממשלה.
12 מכינות פונו מהעוטף ו־4 מכינות מהצפון, ועברו לדיור חלופי על 1,800 חניכיהן. מאז, 16 המכינות הללו מנהלות סדר יום שונה לחלוטין מזה שתוכנן. חניכיהן גויסו להתנדבויות בעורף, ובכלל זה עבודה עם קשישים, סיוע למשפחות מגויסים, ניקיון 2,500 מקלטים, עבודה בחקלאות וסיוע לקהילות מוכות שעזבו את מקום מגוריהן. זאת בעקבות הנחיה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, ובהחלטה של מועצת המכינות בראשות אבישי ברמן.
בדיון שנערך השבוע בוועדת החינוך של הכנסת בעניינן של המכינות המפונות, עלתה השאלה על מי מוטלת האחריות לפצותן על כל העלויות הנוספות – החל במקום הפעילות החלופי ועד הסעות, מזון ושכר הצוות החדש שהגיע במקום הצוות שגויס למילואים. בנוגע למכינות שהמבנים והציוד שלהן ניזוקו בקרבות מול המחבלים ועקב נפילת רקטות, מתנהל כיום שיח מול רשות המיסים, אך במכינות מצפים לפיצוי גם על הנזקים העקיפים בעקבות הפינוי.
במשרד ההתיישבות הבהירו בדיון כי יעבירו למכינות 10 מיליון שקלים לטובת מענה ראשוני לצרכים היומיומיים, וישפו אותן על ההפרש בין התשלום הרגיל להוצאות החדשות. מאחר שכל המכינות שפונו נאלצו למצוא מקום חדש – מאכסניות ומלונות ועד כפרי נוער שטרם חזרו לפעילות – במשרד ההתיישבות קבעו שהתקציב ללינה עבור כל חניך יעמוד על 100 שקלים: "יש פה עוד אירועים שדורשים מענה, אי אפשר לפרוץ את כל התקציבים", הסבירו. ממידע שהגיע לידינו עולה כי המכינות הגדולות שפונו יקבלו כמיליון שקלים בעבור אותן הוצאות.
נוסף להוצאות הגבוהות לעומת ימי שגרה, חלק מהמכינות מדווחות על שיעורי עזיבה גבוהים מהרגיל של חניכים. רבים מהחניכים שעזבו הם "חניכים בודדים", כאלה שעלו לבדם מחו"ל, ועם תחילת המלחמה חזרו למדינות מגוריהם. במכינות מעריכים שמדובר ב־20 אחוזי עזיבה של בודדים, ו־15 אחוז של כל השאר.
תקציב המכינות הקדם־צבאיות השנתיות עומד על 135 מיליון שקלים שמועברים ממשרד הביטחון וממשרד ההתיישבות יחד. התקצוב לחניך בשנה הוא 28,300 שקלים, זאת בנוסף לשכר הלימוד שהחניכים משלמים ולתרומות שמנהלי העמותות והמכינות מגייסים.
למרות הקונצנזוס שקיים לגבי חשיבותן של המכינות, תקציביהן עדיין מוגדרים ככספים קואליציוניים, מה שמסרבל את ההתנהלות מדי שנה, וכעת, עם אישור תיקון התקציב ל־2023, מעמיד אותן תחת זכוכית מגדלת וביקורת רבה.
בעיני השרה אורית סטרוק, זהו קמפיין פוליטי של מתנגדי הממשלה. "הם אומרים שאני שודדת את הקופה הציבורית ומונעים ממני לקבל את הכספים שאמורים להגיע למכינות. מנוהל פה קמפיין ציני ומרושע שאין לו דבר וחצי דבר עם מה שקורה במדינה, רק פוליטיקה זולה ומגעילה. יש פוליטיקאים ציניים שיושבים בתוך אגף התקציבים, התקשורת והכנסת, ומתחילים לשחק בכסף הזה. זה יוצר מצב בלתי אפשרי, זאת התעללות במכינות. אותם חניכי מכינות הפשילו שרוולים מהרגע הראשון, החזירו את כל החבר'ה מהבית ויצאו להתנדבות, במקום שנת החוויה שהם חשבו, ואז מישהו בא ומשחק בזה. אני קוראת לכל הפוליטיקאים להפסיק את הקמפיין הציני".
שרת ההתיישבות הודפת את הטענות בנוגע לתקצוב מוסדות במקורבים אליה מבחינה פוליטית: "מחפשת את הבן־אדם שיסביר לי איך אני קשורה פוליטית למכינת רבין. המכינות זאת הקשת הכי רחבה, איך זה קשור לפוליטי? המשימה מספר אחת שלנו היא להפסיק את הסיפור של הכספים הקואליציוניים. מה שצריך להיות בתקציב שייכנס, מה שלא – שיצא. אין בזה שום היגיון. אומרים שאנחנו בוזזים, לא מתפקדים. איך נתפקד אם הכול תקוע? יצור הכלאיים הזה שנקרא כסף קואליציוני צריך לעבור מן העולם. המכינות ושאר הגורמים יודעים לעבוד ככה. ברגע שהתקציבים שלנו ישתחררו, אז הכספים יגיעו (למכינות)".
