העדות הקדומה ביותר עד כה לשימוש ברעפי קרמיקה בארץ ישראל, נחשפה בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים: מדובר ב-16 שברי רעפים מהתקופה ההלניסטית (המאה ה-2 לפסה"נ), שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בעת חפירות חניון גבעתי הממומנות ע"י עמותת אלע"ד (אל עיר דוד). החוקרים, ד"ר יפתח שלו ופיליפ ווקוסבוביץ מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, ציינו כי "מפתיע איך תגלית קטנה פותחת צוהר לעולם שלם ועצום של מחקר".
התגלית מתוארכת לימיו של אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" – המוכר לכולנו מסיפור חנוכה, שלפי המחקר הוא היה זה שהביא את רעפי הקרמיקה לישראל. עם זאת, רעפי הקרמיקה הומצאו מאות שנים קודם ביוון, באזור המאה ה-7 לפני הספירה. עמידותם וחסינותם למים ולאש קנו להם מוניטין חיובי, והבטיחו את התפשטותם המהירה לאזורים שכנים. למרות זאת, 500 שנה חלפו מאז המצאתם ועד שהגיעו הרעפים לארץ ישראל.
"נציגיו של המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי, שמלך על אזורים נרחבים מסוריה ועד אזור פרס, הביאו איתם ממרכז השלטון שבסוריה את הידע והמסורת הדרושים לבניית גגות רעפים", סיפרו החוקרים. על פי המסופר בספרי המקבים, בשנת 168 לפסה"נ ערך אנטיוכוס מסע צבאי לירושלים, שהוביל לפרוץ מרד המכבים המפורסם. על מנת לבסס את שלטונו בעיר הקים אנטיוכוס במיקום אסטרטגי מצודה מרשימה שכונתה "החקרא".
חיילי המצודה הוסיפו לשלוט בעיר גם לאחר טיהור המקדש, ולפי התיאורים בספרי המקבים ובכתביו של יוסף בן-מתתיהו, המצודה מיררה את חיי התושבים בעיר ובמקדש. למרות התיאורים הרבים של המצודה במקורות, מיקומה המדויק בתוך העיר נותר כחידה שעדיין נתונה לוויכוח במחקר.
לדברי ד"ר איילה זילברשטיין מרשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב: "הממצאים שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד פתחו את הדיון מחדש, וחיזקו את ההשערה כי המצודה הייתה ממוקמת דווקא בגבעת עיר דוד. גילויים של הרעפים ההלניסטיים, מהווה חיזוק נוסף מכיוון חדש לזיהויה של נוכחות הלניסטית בעלת מסורות בנייה זרות בעיר דוד. המשך המחקר על רעפים רבים ונוספים שהתגלו על-ידי משלחת בן-עמי וצ'חנובץ עשוי לשפוך אור נוסף על סוגיה זו. העובדה שהרעפים נדירים מאוד באזורנו בתקופה ההיא, וכי הם היו זרים למסורת הבנייה המקומית, מרמזת על הבאתם על-ידי גורמי השלטון הזרים לצורך קירוי חלקים ממגדל או מבנה שהשתייך לאותה מצודה מפורסמת".
לדברי ד"ר פיליפ ווקסבוביץ מרשות העתיקות: "עד היום הכרנו מעט מאד עדויות פיסיות לנוכחות של היוונים (הסלאוקים) בירושלים. הרעפים החדשים שגילינו בעיר דוד, מחברים אותנו באופן מוחשי לסיפור חנוכה ולנוכחות היוונית במרחב. זה מאוד מרגש, מכיוון שאחרי כ-2,200 שנה מאז התרחשות אירועי חנוכה בירושלים, אנחנו נפגשים "פנים אל פנים" עם השלטון היווני ועם אנטיוכוס הרביעי".
ד"ר ווקוסבוביץ מסביר כי "תנאי האקלים וכמות המשקעים הנמוכה בישראל, בנוסף לסיבות אחרות, לא הצדיקו שימוש ברעפי גג. אבל אנטיוכוס בחר בכל זאת להשתמש ברעפים, כנראה מסיבה הצהרתית ותרבותית: חשוב היה לו להנכיח את התרבות החומרית היוונית בארץ ישראל – במרחק קצר מהמקדש – והשימוש ברעפים היה חלק ממאמץ זה. לכן, לא במקרה, מיד עם נפילת השלטון היווני ועליית החשמונאים, נעלמו הרעפים מירושלים עד בואו של הכובש החדש – הרומאים".
אלי אסקוזידו מנהל רשות העתיקות שיתף כי "מעניין לדעת שלמרות העובדה שהעיצוב, הצורה והגודל של רעפי הגג הלכו והתפתחו במשך מאות שנים, השימוש בהם נשאר יציב ברחבי העולם. מדהים, איך פריט כל כך יום יומי יכול לספר לנו כל כך הרבה".
התגלית , תוצג לראשונה בתאריך 11.12 בכנס "בימים ההם – בזמן הזה: החשמונאים באים", של רשות העתיקות.
הכנס יתקיים בשעות 18:00-15:00 בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטשנטיין. האירוע יהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום ויכלול סיור בקריה החדשה. פרטים בדף הפייסבוק של רשות העתיקות.
