אחת ההתפתחויות המפתיעות של מלחמת "חרבות ברזל" היא כניסתם של המורדים החות'ים בתימן למערכה. זה התחיל בשיגור כטב"מים וטילים לעבר מדינת ישראל, ונמשך בהשתלטות על ספינות שהוגדרו "ישראליות". מעבר למשמעות האסטרטגית והביטחונית של האיום החדש מדרום, זוהי הזדמנות להטיל זרקור על סיפורו של "היהודי האחרון בתימן", ששבוי בידי החות'ים מאז 2016.
יהדות תימן היא אחת הקהילות העתיקות ביותר של עמנו, ושורשיה מגיעים עד ימי בית ראשון. ב־1859 הגיע לקהילה הרב יעקב ספיר, שנשלח להודו ולאוסטרליה כדי לגייס כספים לבניית בית כנסת "החורבה" בירושלים, אך לאחר שכספו נשדד ממנו הוא נאלץ לחנות בתימן. ספיר התוודע ליהודי המדינה וכתב עליהם בספרו "אבן ספיר", שנחשב לעדות חשובה ויוצאת דופן על כמה מהקהילות היהודיות הנידחות בעולם. "ואלה האמרים אשר אספתי בפעם הזאת, סיפורים של היהודים יושבי צנעא עיר ואם בארץ התימן", כתב הרב ספיר. "קבלה בידם שאבותיהם באו לגור בארץ הזאת שנַיִם וארבעים שנה קודם חורבן בית ראשון. כשומעם נבואת ירמיה 'היוצא מעיר הזאת וחיה' נאספו ע"ה אלף מבני החיל והגבורים משועי יהודה אשר נגע יראת ה' בלבבם וכהנים ולויִם עם עבדיהם וכל קנינם ורכושם ועליהם חמשה ועשרים שרי בתי אבות ויצאו מירושלים לתור להם ארץ מנוחה. ועברו הירדן ושמו אל המדבר פניהם, ממקום שבאו לא"י שם שבו ללכת. אחד עשר יום הלכו במדבר עד באו ארץ אדום ושעיר ולארץ הזאת. והמה ראו את הארץ טובה פריה וענפה כגן ה' בארץ ישראל אין מחסור דבר".
הקהילה המפוארת הלכה והידלדלה עם השנים, בין השאר בגלל התנכלויות תכופות מצד המוסלמים. מיד לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מתימן במסגרת מבצע "על כנפי נשרים" כ־55 אלף יהודים. כיום חי בתימן רק יהודי אחד, לוי מרהבי. הסיפור העגום של מאסרו מתחיל בתמונה חגיגית שצולמה במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו ופורסמה בכל העולם במרץ 2016. נראים בה כמה עולים חדשים שזה עתה הגיעו מתימן, והם מחזיקים יחד עם נתניהו ספר תורה עתיק. בפרסום שהתלווה לתמונה צוין שהספר הוא בן כ־800 שנה.
בבירת תימן, צנעא, כבר שלטו באותם ימים המורדים החות'ים, ששנאתם למדינת ישראל וליהודים בכלל חרותה במשפטים ברורים על דגלם הרשמי. הם רתחו על תמונת ספר התורה העתיק, וראו בה השפלה לאומית וגזלת אוצרות תרבות.
באותה תקופה חיו עדיין בתימן כחמישים משפחות יהודיות, במתחם מצומצם שהקצה להם השלטון. אחד מבני הקהילה הוא לוי מרהבי – יהודי שעלה לישראל בעבר, וחזר לתימן אחרי שלא הצליח להיקלט. מרהבי אף שכנע את יהודי צנעא להישאר בתימן ולא לעלות ארצה. בעקבות פרסום התמונה של ספר התורה החליטו השלטונות לעצור דווקא אותו, יחד עם ארבעה מעובדי שדה התעופה הבינלאומי של צנעא. שנתיים בדיוק לאחר מכן נגזר על הקבוצה עונש של שלוש וחצי שנות מאסר. במרץ 2018 הוגש ערעור על גזר הדין, ויותר משנה לאחר מכן, ביולי 2019, התקבלה החלטה לשחרר את החמישה – שבכל מקרה נשארו להם רק שני חודשי מאסר לרצות. אלא שהחות'ים שחררו את ארבעת העובדים של שדה התעופה, ואילו את לוי מרהבי הם השאירו בכלא, ללא כל נימוק.
המאמצים לשחרורו של מרהבי מהכלא פוסחים על מדינת ישראל הרשמית. לא ניתן למצוא שום התייחסות ישראלים פומבית ליהודי הזה, שעל פי הדיווחים עובר עינויים בכלא וכבר איבד את כל שיניו. ייתכן כי הסיבה להתעלמות הרשמית של המדינה היא חשש שהדבר יסב לאסיר רק נזק. ביוזמת משפחתו, מאמצים לשחרורו נעשים מפעם לפעם על ידי משרד החוץ האמריקני או גורמים באירופה, אך לשווא.
באפריל 2021 נדמה היה שהסוגיה עומדת להגיע לפתרונה. שלוש המשפחות היהודיות האחרונות שנותרו בתימן הסכימו לעזוב את המדינה למקום עלום באירופה, בתמורה לשחרורו של לוי מרהבי. אחד היהודים צוטט אז בעיתונות: "שמו לנו על השולחן שתי אפשרויות. האחת, להישאר – כשהמשמעות היא לסבול מרדיפות בלתי פוסקות ובנוסף לגרום לכך שלוי לא ישוחרר מהכלא. האפשרות השנייה היא לעזוב, לעבור למדינה שתקבל אותנו ושנחיה בה חיים שלווים, ובנוסף לוי ישוחרר מהכלא. לא הייתה לנו ברירה, והחלטנו לעזוב. ההיסטוריה תזכור שהיינו אחרוני היהודים בתימן, אלה שדבקו במולדת עד הרגע האחרון. פיתויים רבים הוצעו לנו כדי שנעזוב, אבל סירבנו לעזוב את המולדת. היום אנחנו פשוט מוכרחים".
שלוש המשפחות אכן עזבו את תימן, אך מרהבי נותר כלוא. בכך הוא הפך, ככל הידוע, ליהודי היחיד הנמצא בתימן. החות'ים הצליחו למעשה "לנקות" את המדינה מכל יהודיה, ולשים קץ לקהילה בת אלפי שנים. לאחר שהצליחו במשימתם זו, פנו החות'ים לשלב הבא במלחמתם בעם היהודי – מתקפה על מדינת ישראל.
