מחלוקות פנימיות ליוו מאז ומעולם את העם היהודי ואת החברה הישראלית, אך בשנים האחרונות נראה שהשיח הידרדר עד כדי בלימת היכולת לדון יחד על עתיד משותף. בשנה האחרונה, בצל הוויכוח הסוער סביב הרפורמה המשפטית, אפשר היה לזהות מעבר מסוכן ממחלוקות אידיאולוגיות לקיטוב רגשי, שגורם להכללת בני אדם וקבוצות שלמות בשל דעותיהם וטיפוח איבה כלפיהם. ואז הגיעו אירועי 7 באוקטובר וחוללו סולידריות חברתית מחודשת, תחת הסיסמה "יחד ננצח".
תנועת "מהפכת הקשב", שהוקמה בעקבות ספרו של ד"ר מיכה גודמן בשם זה, מנסה לפתח כלים מעשיים כדי לאזן ולהיטיב את יחסינו עם הטכנולוגיה הדיגיטלית, שלצד מעלותיה גובה גם מחירים. אחד מהם הוא הגברת הקיטוב ויצירת תיבות תהודה ברשתות החברתיות.
בתקופה האחרונה נערכו מטעם התנועה כמה סקרים כדי לבדוק את מצב הקיטוב ולהבין אם הוא אכן בא אל קיצו או מצוי רק במצב של "הפסקת אש". הממצאים מלמדים כי בעוד שבקרב מרבית המשיבים קיימת תחושה של הסכמה גוברת וצמצום הקיטוב, בפועל השסעים החברתיים מלפני המלחמה לא הצטמצמו כלל.
הסקר נערך על ידי ד"ר חגי אלקיים שלם וד"ר דניאלה שידלובסקי מחברת Q Behavioral Thinkingבעזרת חברת iPanel. הנתונים מלפני תחילת המלחמה נאספו בעזרת חברת Direct Polls. מדדי הקיטוב שנבדקו עסקו בשלוש סוגיות: הקיטוב הרגשי בין קבוצות, הרצון והמוכנות לחשיפה למגוון דעות ברשתות, וההתנהגות סביב נושאים פוליטיים וחברתיים ברשת.
על השאלה "האם לתחושתך אתה וישראלים אחרים מסכימים יותר מאז החלה המלחמה", ענו 69 אחוזים בחיוב, 25 אחוזים ציינו שהם מסכימים כמו קודם, ו־6 אחוזים ענו שהם דווקא מסכימים פחות.
בבחינת הקיטוב הרגשי בין קבוצות – דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים – נתבקשו המשתתפים לדרג את אהדתם לקבוצות השונות. על אף התחושה החיובית, בדירוג האהדה לקבוצות השונות בחברה היהודית לפני ואחרי המלחמה, לא נמצאה כלל ירידה בקיטוב. אף שיש עלייה מינורית של 3 אחוזים באהדה בין ימנים ושמאלנים, ישנה ירידה באחוזים דומים באהדה בין דתיים לחילונים.
בנוסף, לשאלה "כמה היית מעוניין להיחשף לתוכן המייצג עמדות שונות משלך", התקבלו תוצאות זהות לאלה שהתקבלו לפני 7 באוקטובר, המשקפות רצון בינוני בלבד להיחשף לדעות שונות. בנושא ההתנהלות ברשתות ניכרת עלייה בדיווח על התנהגויות מקטבות כגון פגיעה בחברי קבוצה, הקצנת עמדות וכדומה.
אסף בנר, ממנהלי התנועה, מדבר על מעבר מסוכן ברחבי העולם המערבי מקיטוב אידיאולוגי לקיטוב רגשי. "התפיסה היא שאם אתה חושב משהו מסוים זה אומר עליך כל מיני דברים קיצוניים. למשל אם אתה בעד הרפורמה אז אתה פשיסט, ואם אתה נגד אתה אנרכיסט ובוגד. הקיטוב הרגשי מסוכן כי אנשים לא רוצים לשתף פעולה עם מי שנתפסים בעיניהם כמסוכנים. אם לא נעשה פעולת מנע משמעותית, והקיטוב הרגשי החריף הזה יתפרץ תוך כדי לחימה, מצבנו יהיה קשה. צריך להיזהר ולשים לב מה עלול לקרות אם לא נהיה ביחד".
