מאז פרוץ המלחמה עלתה לכותרות סוגיית קבורתם של ישראלים המוגדרים כ"חסרי דת", בעיקר סביב סיפורם של אלינה פלחטי הי"ד מבית שאן שנרצחה במסיבה ליד רעים, וארבעת בני משפחת קפטישר הי"ד מהדרום שנרצחו סמוך לשדרות, שהבאתם לקבורה בחלקת "חסרי דת" עוררה סערה ציבורית.
ארגון "עתים" פנה לנציגי הרבנות הראשית בבקשה למצוא פתרון לסוגיה רגישה זו. במענה לפנייה השיב הרב יעקב רוז'ה, חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת כבוד המת שלה, כי עמדת הרבנות היא שיש לקבור אזרחים אלה ב"חלקה מיוחדת בתוך בית העלמין".
ב"עתים" אומרים כי מאז פרסום עמדת הרבנות הראשית קיבלו מספר פניות של חיילים שלוחמים בדרום ובצפון ששאלו כיצד ייקברו במקרה שהם יהרגו במלחמה, וטוענים כי לא מתקבל על הדעת שאלה הסוגיות שיעסיקו את החיילים בחזית.
בארגון "עתים" וב"לובי המיליון", המייצג אזרחים דוברי רוסית, פרסמו נייר עמדה בנוגע לסוגיית הקבורה של נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל שמוגדרים בישראל כ"חסרי דת". בישראל חיים כיום יותר מחצי מיליון אזרחים שרשומים במרשם האוכלוסין כ"חסרי דת". לפי ההלכה האורתודוקסית הם אינם מוגדרים יהודים, אך הם בנים או בני בנים ליהודים כאלה, ומכוח זה הם או הוריהם עלו לארץ. לפי סקר של לובי המיליון, 70 אחוזים מהם רואים עצמם כיהודים.
כאשר "חסר דת" הולך לעולמו, עומדות בפני משפחתו שתי אפשרויות: הראשונה היא להיקבר בבית עלמין אזרחי שבו קבורים זה לצד זה בעלי דתות שונות בהם גם יהודים, שבחרו להיקבר בקבורה לא יהודית. האפשרות השנייה היא להיקבר בבית עלמין יהודי אבל בחלקת "מסופקים/חסרי דת" שהיא חלקה נפרדת, ולרוב מגודרת ומרוחקת משאר חלקות בית העלמין. בעתים ולובי המיליון טוענים כי "חסרי דת" שנרצחו בפעולות איבה וחללי צה"ל, יהיו זכאים להיקבר בבית עלמין יהודי באותה החלקה עם יהודים, אם משפחתם תרצה בכך, וזאת הן משיקולים הלכתיים והן משיקולים לאומיים שמצדיקים קביעה זו.
בדיון שנערך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת ב-12 בנובמבר, ועסק בעניין זה, אמר חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב אליעזר שמחה וייס, כי אין זה נכון שהרבנות הראשית תפסוק הלכה "בצורה רחבה" בעניין זה וכי עדיף שכל מקרה ייפתר לגופו לאחר פניה לגורמי הרבנות הראשית הרלוונטיים. בהמשך ובניגוד לעמדת הרבנות הראשית, הרבנות הצבאית פסקה כי ניתן לקבור חלל צה"ל שאינו יהודי באותה החלקה לצד חלל צה"ל יהודי.
בשני הארגונים מזכירים כי ב-2020 תוקנו "הוראות משרד הביטחון בנוגע למקום קברו של חלל בבית קברות צבאי, ונקבע כי "חלל שאינו יהודי, יובא לקבורה בבית קברות צבאי אשר בחר בו קרובו ברציפות לאחר הקבר שקדם לו", קרי, בצמוד לקבר של חלל יהודי. הוראות אלה קובעות הסדרי קבורה מפורטים כיצד יש לבנות קבר זה מצידו הפנימי – על הקבר להיות נמוך ב-20 סנטימטרים מהקברים שלידו וכן יש לבנות מחיצות פנימיות מסוימות בין ארון הקבורה לבין חלל הקבר. בפועל, למביט מהחוץ, שורת הקברים נראית זהה ללא כל שינויים.
"פתרון זה איננו אידאלי, והוא למעשה לא מכיר בכך שחיילים לא יהודים שמסרו נפשם יכולים להיקבר בבית עלמין יהודי, אך אין ספק שפתרון זה, באמצעותו נקברים החיילים זה לצד זה, ללא כל הבדל חיצוני, עדיף עשרות מונים על פסיקת הרבנות הראשית", אומרים בעתים ובלובי המיליון.
אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון: "הלוואי שסיפורם של אלינה פלחטי ומשפחת קפשיטר הי"ד יהיו כשירת הברבור של המגמות ההלכתיות בעולם של אתמול, עולם של פירוד ומלחמת אחים. כעת הזמן לערוך בדק בית מערכתי ולאמץ גישות הלכתיות שמגשרות, מושיטות יד ומחזקות את ברית הגורל המשותפת שהתחדשה בינינו".
