בתום השבוע השלישי למלחמה בעזה ולקראת הכניסה הקרקעית לרצועה, הולכת ונשלמת אחת המלאכות הקשות: זיהוי גופות הישראלים שנרצחו ונפלו בשטחי העוטף. בזמן שבמחנה שורה, בסיס הרבנות הצבאית, עמלים על זיהוי הקורבנות הישראלים, בדרום הארץ עובדים בצה"ל על איתור וזיהוי גופות המחבלים, כאשר ביניהן מתגלות גופות של ישראלים שנהרגו במהלך הקרבות.
בנוסף לכוחות הרבים בשטח, אחרים עוברים על יותר מ־1,000 הגופות שנמצאות במכולות הקירור ואוספים דגימות DNA שנשלחות למעבדות, שם מצליבים אותן עם מאגרים ועם החפצים שנשלחו על ידי משפחות הנעדרים.
איתמר חמו מחיפה, נשוי ואב לשלושה, עובד כמוהל ומורה בשגרה, ובמילואים הוא מ"מ בפיקוד העורף. בזמני חירום המחלקה שלו אחראית על זיהוי וטיפול בחללים במקרה של קריסת מבנים. לכן הוחלט לקרוא להם למשימת זיהוי החללים הישראלים מבין גופות המחבלים. "אנחנו מחלקה אחת מתוך הרבה מאוד אנשים שעוסקים בזה. יש חבר'ה שהיו גם במחנה שורה וגם פה, הם נתנו מעל ומעבר", אומר חמו.
אבל איך גופות של ישראלים התערבבו עם המחבלים? חמו מספר כדוגמה על ישראלי שראה מחבל מת, לקח ממנו את הנשק כדי להילחם ואז נפל בקרב. כשאנשי הזיהוי הגיעו, הם ראו אותו עם קלצ'ניקוב והניחו שהוא מחבל. דוגמה נוספת שהוא מציין היא שמספר גופות הגיעו יחד עם התיוג "רכב מחבלים". מאוחר יותר התברר שאחת הגופות הייתה של ישראלי שמחבלים חטפו, ובדרך פגע בהם טיל ממסוק קרב.
"היו גם גופות שנרקבו בשטח ובמצבים כאלה היה ערבוב", הוא מוסיף. "זק"א עשו מלאכת קודש כדי לא להגיע למצב כזה. זאת הייתה משימה מורכבת, כי בסוף אנחנו פותחים את כל השקים של המחבלים שרצחו ושחטו את האחים שלנו".
חמו מספר שבהתחלה היה חשש שחלק מגופות המחבלים ממולכדות, אך בצה"ל הרגיעו אותם ואמרו שכל הגופות נבדקו. "פתאום פתחנו שק של מחבל ומצאנו אותו עם אפוד מלא ברימונים ואמצעי לחימה. מיד הוציאו את הגופה למכולת קירור אחרת, ומאוחר יותר יהל"ם הגיעו ו'זיכו' את השק".
"אנחנו ממספרים כל שק שנפתח ועוזרים לרופאים לקיחת דגימה מהגופה. מי ש'נחשד' כישראלי עובר לפינה רחוקה. אחרי זמן מה מקבלים הודעה ששק מסוים תואם לאחד הנעדרים ואז אנחנו חוזרים לשם, מוציאים את השק ומעבירים אותו. המראות והריחות לא פשוטים, אבל כל ישראלי שאנחנו מוצאים מצדיק את הקושי. עד עכשיו מצאנו כבר עשר גופות".
איך אתם מתמודדים עם זה?
"הצבא הפיק לקחים ממקרי עבר ומשתדל לתת מעטפת של קב"נים, עם שיחה לפני העבודה ואחריה. מדריכים את המפקדים איך לדבר עם החיילים ואיך לעשות את מעגלי השיח. בנוסף, הגדוד שלנו מאוד תומך. דיברתי עם החיילים לפני שהתחלנו, אבל אי אפשר להתכונן לריח ולמראות שאנחנו פוגשים. כל אחד חווה את זה אחרת. יש כאלה שהריחות עולים להם כשהם אוכלים משהו, ואותם אנחנו משתדלים לזהות. לאנשי זק"א אין מעטפת הדוקה כזאת. רק אם הם מבקשים מטפלים בהם. אז ניסינו להכווין את אנשי המקצוע אליהם.
"כל הזמן מגיעות עוד גופות מחבלים אבל כרגע זה קצת נעצר. אם יהיה צורך, נחזור", מבטיח חמו ומתייחס לסמליות בכך שהוא גם עובד כמוהל וגם מסייע להביא יהודים לקבר ישראל: "בברית אומרים 'ואומר לך בדמייך חיי' – מתוך הדם יש תקומה ויש חיים".
