שבועיים לאחר תחילת המלחמה, היקפי הנזק הכלכלי מתחילים להתברר. אחד הענפים שנפגעו באופן קשה ביותר הוא ענף החקלאות המקומי, שקיבוצי ויישובי עוטף עזה ממלאים בו תפקיד מרכזי. חקלאים רבים נפגעו במתקפה הרצחנית ובמלחמה שבעקבותיה, עובדים זרים נרצחו ונחטפו, שאר העובדים פונו מהאזור, וציוד חקלאי נבזז ונהרס. היישובים פונו מיושביהם וגם השדות מוגדרים כעת שטח צבאי, כך שחקלאים מתקשים לטפל בשדותיהם ולקטוף את התוצרת. בענף החלב, כ־16 רפתות באזור העוטף נפגעו במתקפות, אך החקלאים ביקשו והצליחו להחזיר את רובן לפעילות.
השבוע דווח כי מתוך כ־31 אלף פועלים מתאילנד שעבדו בישראל, כמה אלפים כבר עלו על טיסות חילוץ ששלחה ממשלתם ושבו הביתה. במקביל, רבים מהפועלים באזור הדרום עברו לעבוד במרכז.
מירב זקס־פורטל ממושב יבול קראה לעזרת הציבור ופרסמה מודעה: "מגדלים מעל 100 דונם עגבניות שרי בחממות. בעקבות המלחמה, אנחנו בקריסה. 20 תאילנדים שלנו ברחו ונשארנו רק אני ובעלי, בן 72, והבן הצעיר שנרתם לעזרה. מבקשים בדחיפות עזרה, יש אצלנו מקום לינה ואוכל".
זהו מקרה אחד מני רבים. חקלאים בעוטף מספרים כי "חלק מהשטחים החקלאיים ניזוקו קשות. לחלק מהשדות לא ניתן לגשת, והיכן שזה כן אפשרי – קיימת בעיה של שינוע התוצרת ושל ידיים עובדות. זהו מצב חמור שמביא אותנו כפסע לפני מחיקת החקלאות בעוטף".
לדברי אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, "מראש המצב לא היה מזהיר, ועוד לפני המלחמה קראנו להוסיף עוד 50 אלף איש לעבודה בענף החקלאות בישראל. 70 אחוזים מהכלכלה באזור עוטף עזה היא מחקלאות, וכשיש מלחמה שצפויה להימשך עוד שבועות ארוכים – הפגיעה עלולה להיות אנושה.
"אנחנו ככל הנראה גם בתחילתו של אירוע ביטחוני בצפון, שמונע מחקלאים להגיע לשטחי החקלאות בגבול. אני קורא לכל מי שמעוניין, לבוא להתנדב ולסייע לחקלאים, כדי שיוכלו להמשיך לעבד את השטחים איפה שניתן. ואני קורא למדינת ישראל להפסיק לבסס את ביטחון המזון שלה על ייבוא, ולחזק את החקלאות והתעשייה הישראלית של תוצרת מקומית וציונית".
נוכח המצב, קיים חשש משמעותי ממחסור בתוצרת חקלאית – פירות, ירקות וחלב.
אזור עוטף עזה, הכולל את מועצות אשכול, שדות־נגב, שער־הנגב וחוף־אשקלון, מכונה "אסם הירקות של המדינה", זאת משום שמגדלים בו חלק ניכר מתפוחי האדמה, הגזר, הפלפלים ושאר הירקות שאנחנו אוכלים. כך למשל, 70 אחוזים מהעגבניות בישראל מגיעים משם, וכ־15 אחוזים מתנובת החלב.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החקלאות אבי דיכטר הסכימו השבוע על הארכת הפטור ממכס על ייבוא חלב ניגר, לשלושה חודשים. זאת כדי "לוודא את רציפות אספקת החלב לאזרחי ישראל, לצד המשך חיזוק החקלאות הציונית בישראל".
לפני המלחמה התכוונו באוצר להאריך את הפטור בשישה חודשים, על רקע מחסור מתמשך בחלב ברשתות השיווק. בינתיים רק רמי לוי ייבא לארץ חלב מפולין, בהיקף מוגבל יחסית, אך נוכח הכוונה להאריך את הפטור עמדו יבואנים נוספים להיכנס לתחום ולייבא לארץ חלב.
לאחר המתקפה בדרום והנזק שנגרם לרפתות, גברו הדרישות לבטל את הארכת הפטור. ארגוני החקלאים וראשי רשויות בעוטף ביקשו שלא להנחית מכה נוספת על היישובים והקיבוצים שנפגעו, באמצעות פתיחה לא מוגבלת של השוק לייבוא חלב, שהם רואים בה "מכה קשה לענף ולמורל של הרפתנים". שר החקלאות דיכטר כתב לסמוטריץ' כי צעד כזה יהיה "פגיעה ברוחם ובחוסנם של כלל גורמי שרשרת ייצור החלב הניגר, מרפתנים בכל רחבי מדינת ישראל – ועד למחלבות אשר פועלות במאמץ עילאי לייצר ולשמור על הרציפות התפקודית של מדינת ישראל בתחום זה".
כפתרון חלופי להתמודדות עם המחסור הצפוי הציע דיכטר לחלק אישורים למכסות פטורות ממכס בהיקף מוגבל של עד 10 מיליון ליטרים בחודש (כשליש מהצריכה המקומית), לתקופה של שלושה חודשים. לבסוף הוסכם כאמור כי הצו לביטול המכס יוארך לשלושה חודשים, ולאחריהן תיבחן שוב המדיניות הישראלית בנוגע ליחס שבין חקלאות מקומית וייבוא חופשי.
במשרד האוצר מבהירים כי בכל מקרה החקלאים יפוצו באופן מלא על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה באמצעות אגף מס רכוש, כולל כמובן אובדן ההכנסות. אמש הוחלט בממשלה לפתוח מכסות לעובדים זרים כדי להקל על המחסור.
שני הצדדים משמיעים נימוקים ברורים: החקלאים, שהם, משפחותיהם ומשקיהם נפגעו במתקפה האכזרית, מבקשים תמיכה מצד המדינה ואפשרות לשקם בחזרה את המשקים והרפתות, מבלי להתחרות בייבוא פתוח. גם אם יש מקום לייבוא חלב, מבחינה סמלית הדבר ייתפס כפגיעה ביישובים ובחקלאים ששמרו על הגבולות. שיקום היישובים ואזור העוטף חייב לכלול גם את שיקום החקלאות המקומית, שפעלה שם גם תחת תנאים קשים. החקלאים טוענים גם כי בעוד שהמכסים כבר הופחתו בשנתיים האחרונות, התמיכה הישירה שהובטחה לחקלאים במסגרת אותה רפורמה, במקביל לפתיחת השוק לתחרות מחו"ל – טרם הגיעה אליהם.
מהצד השני, כבר כעת מסתמן מחסור בתוצרת טרייה, בפירות וירקות מסוימים, וגם בחלב בפיקוח. המחסור מביא כבר לעליית מחירים מסוימת, בעיקר של ירקות. במשרד החקלאות מדווחים על עלייה של כ־5 אחוזים, אך בחלק מהמקומות העלייה גדולה יותר.
גם אווירת המלחמה מביאה את הישראלים לצרוך יותר מהרגיל, והעלייה בצריכה עלולה להשפיע גם על המחירים. על פי משרד החקלאות, בשבוע הראשון למלחמה נרשמה עלייה של 10-5 אחוזים בצריכת מזון טרי במחלקות השונות; בצריכת ביצים וחלב נרשמה עלייה של כ־40 אחוז וכ־30 אחוז, בהתאמה. הדרך היחידה כעת לחפות על המחסור היא באמצעות ייבוא.
במשרד החקלאות נערכים למחסור מסוים בחלק מהתוצרת, ומבקשים להגביר את הייצור והייבוא של תוצרת חקלאית. במשרד פנו לחקלאים המחזיקים במבנים שאינם פעילים וביקשו מהם לאפשר לשתול בהם שתילים שיועדו לשטחי העוטף, בעיקר עגבניות. במקביל, תוגבר באופן משמעותי ייבוא של ירקות ופירות לארץ. בשבועיים האחרונים הגיעו לארץ כ־12 אלף טון ירקות ופירות, כמחצית מהם עגבניות. בנוסף, שורה של יוזמות אזרחיות פועלות לאיתור מתנדבים שמגיעים לשדות ולשטחים החקלאיים בעוטף, ומסייעים לקטוף, לזרוע ולשתול מחדש את שנהרס.
