אורי שוורץ מכניס אותי לחדר ועדת המדע בכנסת. מתחילת המלחמה החדר הוסב ממקום לדיונים ארוכים של חברי כנסת, לחמ"ל אזרחי שמפעילים מתנדבים בשנות העשרים לחייהם, יועצים של חברי כנסת, עובדי הכנסת בניהול של שורת חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה.
דוד, יועצו של ח"כ צבי סוכות קורא החוצה לכמה מתנדבים שיספרו על הנעשה. תפילת מנחה, והם נעתרים להפסיק את משימותיהם ולספר על המתרחש בעשרת הימים האחרונים מפרוץ הלחימה: "במוצאי שבת הקמנו אני וחבר שלי, אורי וולף, קבוצת ווצאפ אחת לסיוע לחיילים ואחת לאזרחים", מספר שוורץ. "משרד רואה חשבון בירושלים נתן לנו את המשרדים שלו להקים חמ"ל, מהרגע שהגעתי ביום ראשון עד עכשיו יום חמישי, לא החלפתי בגדים". בשלב מסוים מתקשר סוכות אל השניים ומבקש מהם להתגייס עם המתנדבים לחמ"ל בכנסת. "הצטרפנו לכנסת והעברנו את האירוע שלנו בצורה יותר ממסדית, ככה מגיעים ליותר אנשים".
לאור המלחמה בדרום הופנו ללשכות חברי הכנסת מאות פניות בנוגע לנעדרים, חיילים, יישובי תושבי העוטף, ושלל מצוקות נוספות. בנוסף הגיעו פניות של אזרחים שרוצים לתרום מזמנם, ומכספם. על רקע העומס, הוחלט על הקמת חדר מצב ייעודי לחברי הכנסת ויועציהם לטובת איתור וניתוב פניות מהשטח לגורמי ממשלה וגורמים נוספים. ביום ראשון האחרון הוקם במקום גם חמ"ל ממשלתי עם נציגי כלל משרדי הממשלה לטובת מענה קונקרטי, וקישור למשרדי ממשלה הנדרשים.
המקרה הראשון שיצא מחמ"ל כנסת הוא מענה לבקשה שהגיע מקהילת החרשים בישראל. "כותב לנו נציג שלהם, שאין שפת סימנים כל היום בכלי התקשורת, בערוצי הטלוויזיה. מיכל וולדיגר שניהלה את החמ"ל ביום הראשון פנתה לשר התקשורת שלמה קרעי, הוא הנחה את הערוצים הציבוריים, בהם כאן 11 לחייב תרגום לשפת הסימנים. עד עכשיו יש שם מגישה בשפת הסימנים בזכות ההתערבות שלנו, זה דברים שחמ"ל הכנסת מגיעה אליהם הרבה יותר מהר ובקלות".
כמו רבים, מרבית הצרכים בהתחלה התרכזו באוכל ופינוקים לאלפי חיילים. "אישה מבוגרת כתבה לי אני מעמידה סירים תגיד לאן לנסוע". ואחר מוסיף: "מ"פ מתקשר אלי מבסיס בצומת בילו 'אני צריך מחר ב- 7:30 ארוחת בוקר לחיילים", נועם פלהיימר מציין פניה מאישה שבעלה מ"פ במילואים משרת בצאלים. "זה היה ביום ראשון בבוקר, כמה שעות אחר כך הורדנו להם שני רכבים מלאים. בערב היא שלחה לי הודעה "אני בוכה מרוב שמחה". בהמשך הגיעו גם בקשות לאישורי נשק, מידע מצד משפחות חטופים או חללים שמבקשות לקבל פרטים ומידע, שינוע של משפחות, וגם בקשת סיוע ונתינת תרומות.
פלהיימר מציין אישה נוספת, שאחראית על קבוצת תיירים ואספה מהם 17 אלף שקל. "היא הביאה לנו בדולרים, רק קחו את הכסף". במקרה אחר סיפר אחד המתנדבים כי "במוצאי שבת אני מקבל שיחה מאישה שהייתה בחג אצל חמה וחמותה, היא מספרת שבעלה נסע למילואים והיא תקועה בערבה בלי אפשרות לחזור הביתה לבית שאן. בעקבות בקשה שלנו אדם שגר בראשון לציון נסע לערבה, לקח אותה לבית שאן, וחזר הביתה".
אליהו ינון, גר בחצור הגלילית, עכשיו הוא מתנדב בחמ"ל בכנסת ומספר על מקרה חריג בו טיפלו. "בא אלי אחד מהעובדים בחמ"ל ומשתף אותי שיש לו משפחה באופקים שנהרס להם כל הבית מטיל, ומחר הם חותמים חוזה על בית חדש באופקים כשכל הבית שלהם נהרס, ואין להם כלום. שלחנו להם משאית ועוד שני רכבים מלאים עם ציוד, מיטות, ומכשירי חשמל". ינון מבקש להדגיש: "אנחנו רק הקמנו את המעטפת ויש קבוצות שלשם אנחנו שולחים אנשים שנרתמים בכמויות, ומקבלים מאות פניות בווצאפ לסייע, 'אני רוצה לבוא, רק תגיד לי איפה'".
יועצו של שר השיכון גולדקנופף מספר על שני נערים שעלו לארץ מקליבלנד וביקשו לסייע. "הם החליטו שהם רוצים לעשות דברים גדולים והתחילו להשיג תרומות במיליוני דולרים מאנשי הקהילה שלהם. חיברתי אותם לסמנכ"לית במשרד השיכון, והיא קישרה אותם עם נציגים מהרשויות בעוטף עזה לבחינת צרכים", הוא מתאר. "בשיחה סוכם על מיליון דולר רק בשבוע, זה דברים שנסגרו ממש פה". חנה, היועצת של ח"כ סוכות מספרת על חלוקת אלפי משחקי ילדים. "פונה אלינו אדם שיש לו חברה של משחקים שביקש לתרום לארבע מקומות של ילדים תושבי העוטף שפונו". במקרה אחר הצלחנו להתרים מאה מזרונים מעמי-נח בטלפון אחד".
לבסוף הם מסכמים, "כשהיינו לבד יכולנו לעזור, אבל לא ככה. יחד עם הממסד אנחנו מסייעים בטיפולים נפשיים, מידע על נעדרים, וסיוע בקיום לוויות, פה יש מערך ענק של לשכות של חברי כנסת וחיבור מהיר לשרי הממשלה, שעובדים פה כל הזמן לטפל בפניות בכלל התחומים".
למרות העשייה, העובדה שהם עוד לא מגויסים צובטת להם בלב. "לי כן חד משמעית", מספר שוורץ. "אני לא יכול לתרום בצבא, אז אני פה. כשאתה רואה את התמונות של מה שהיה שם אתה לא יכול לישון בלילה אתה חייב לעשות משהו".
מספר הטלפון של החמ"ל – 050-963-3597
