סיפור לימי מלחמה: חֲבַצֶּלֶת הַקֶּנְגּוּרִית שֶׁלֹּא יָדְעָה לִקְפֹּץ

איך אחרי כל הקשיים חבצלת בכל זאת ניצחה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

חֲבַצֶּלֶת הָיְתָה

הַקֶּנְגּוּרִית הֲכִי עֲצוּבָה בַּכִּתָּה

לִקְפֹּץ לַגֹּבַהּ לֹא יָכְלָה.

הכי מעניין

כְּשֶׁחֲבֵרֶיהָ דִּלְּגוּ מֵעַל גְּדֵרוֹת

הִיא רָצְתָה לִבְכּוֹת.

כְּשֶׁקָפְצוּ עַד הַתִּקְרָה

חֲבַצֶּלֶת נֶאֶנְחָה.

הַחֲבֵרִים קָרְאוּ לָהּ

חֲבַצֶּלֶת־הַלֹּא־מְסֻגֶּלֶת.

חֲבַצֶּלֶת נִסְּתָה כָּל מִינֵי תַּרְגִּילִים

הִתְבּוֹנְנָה בְּקַרְפָּדוֹת וּבִצְפַרְדֵּעִים

וְהִתְאַמְּנָה עַל טְרַמְפּוֹלִינוֹת וּמִזְרָנִים.

אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת ־

לֹא עָזְרוּ שׁוּם אִמּוּנִים.

חֲבַצֶּלֶת וְהוֹרֶיהָ הָיוּ חַסְרֵי אוֹנִים.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד

קָפַץ לְבִקּוּר הַדּוֹד אֶלְדָּד.

הוּא סִפֵּר עַל דּוֹקְטוֹר קוּקוּרִיקוּ

רוֹפֵא מְדֻפְּלָם

הַיָּדוּעַ בְּכָל הָעוֹלָם

שֶׁפּוֹתֵר כָּל בְּעָיָה מְצִיקָה

בְּתוֹךְ פָּחוֹת מִדַּקָּה.

חֲבַצֶּלֶת וּמִשְׁפַּחְתָּהּ חִכּוּ לְתוֹרָם שָׁבוּעַ

לִרְאוֹת אֶת הָרוֹפֵא הַיָּדוּעַ.

בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה

יָשְׁבוּ לְיַד קִפּוֹד בַּעַל קוֹצִים הֲפוּכִים

וְצָבוֹעַ בַּעַל פָּנִים רְצִינִיִּים.

כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹף סוֹף תּוֹרָהּ

נִכְנְסָה חֲבַצֶּלֶת לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא

וְאֵיזֶה מַחֲזֶה:

דּוֹקְטוֹר קוּקוּרִיקוּ עוֹמֵד הָפוּךְ

עַל הַכַּרְבֹּלֶת.

רֹאשׁוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן

וּלְמַעְלָה –

רֶגֶל פֹּה רֶגֶל שָׁם.

הַדּוֹקְטוֹר לֹא עָשָׂה דָּבָר.

הִתְבּוֹנֵן, הִתְעַנְיֵן,

חָשַׁב וְאָמַר:

כְּדֵי לְטַפֵּל בְּסִבּוּךְ

צָרִיךְ לִפְעָמִים לַחְשֹׁב הָפוּךְ.

וְהַתּוֹצָאָה ־

בְּעָיָה כְּבֵדָה הוֹפֶכֶת לְקַלָּה.

חֲבַצֶּלֶת, הַמַּזָּל מֵאִיר לָךְ פָּנִים,

אֲנִי מֻמְחֶה לְפִתְרוֹנִים

אֲנִי יוֹדֵעַ מָה עוֹשִׂים!

עַכְשָׁו נִגַּשׁ לָעִנְיָנִים.

גֶּבֶר אֲנִי – הַכֹּל יָכוֹל

דּוֹקְטוֹר קוּקוּרִיקוּ הַגָּדוֹל!

אַל תַּכְבִּידִי עַל עַצְמֵךְ,

הִנֵּה הַפִּתְרוֹן בִּשְׁבִילֵךְ:

אִם תַּעַמְדִי עַל הָרֹאשׁ

בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי דַּקּוֹת,

הַכֹּל יַתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת.

תַּרְגִּישִׁי הֲקָלָה

וְתוּכְלִי לִקְפֹּץ בְּלִי הַפְסָקָה.

וּפִתְאוֹם

בְּלִי לוֹמַר "שָׁלוֹם

תּוֹדָה שֶׁבָּאת

שָׂמַחְתִּי לְהַכִּיר"

הִתְחִיל הַדּוֹקְטוֹר לִרְקֹד וְלָשִׁיר.

"אֲנִי הַדּוֹקְטוֹר תַּרְנְגוֹל

רוֹפֵא אַדִּיר, הַכֹּל יָכוֹל.

אָבִי הָיָה רוֹפֵא בָּכִיר

שִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הָעִיר.

סָבִי הָיָה רוֹפֵא מֻכָּר

שִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הַכְּפָר.

אֲנִי הוֹלֵךְ לִי בְּדַרְכָּם

מוֹשִׁיט כְּנָפַיִם לְכֻלָּם,

נוֹתֵן מָזוֹר לְכָל מוּזָר

עַל כֵּן אֲנִי רוֹקֵד וְשָׁר.

אָז אִם אַתָּה גָּמָל גִּבֵּן

גִּ'ירָף נָמוּךְ

דֹּב לֹא־יָשֵׁן ־

אַל תִּתְיָאֵשׁ

אֶל תִּתְבּוֹשֵׁשׁ

קְרָא בְּקוֹל לַתַּרְנְגוֹל!

קְרָא בְּקוֹל לַתַּרְנְגוֹל!

קַד הַדּוֹקְטוֹר קִדָּה עֲמֻקָּה

תּוֹפֵף בַּמַּקּוֹר עַל הָרִצְפָּה

לָגַם לְגִימָה מִבַּקְבּוּק הַשְּׁתִיָּה

וְקָרָא לַמְּטֻפָּל הַבָּא.

כָּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה

חָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר

הַדּוֹקְטוֹר הַמּוּזָר.

מָה - לַעֲמֹד הָפוּךְ

זֶה פּוֹתֵר אֶת הַסִּבּוּךְ?

וְאַחֲרֵי שְׁתֵּי דַּקּוֹת

הַכֹּל יַתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת?

אוּלַי כְּדַאי בְּכָל זֹאת לְנַסּוֹת.

חֲבַצֶּלֶת נִסְּתָה בְּכָל כּוֹחָהּ

נִסְּתָה

וְנָפְלָה

נָפְלָה

וְנִסְּתָה

וְהִנֵּה בַּפַּעַם הַמֵּאָה זֶה צָלַח,

וְאָז הִתְחִיל הַמַּהְפָּךְ!

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע!

כָּל הַחֲפָצִים שֶׁהָיוּ בְּכִיסָהּ

הֵחֵלּוּ לִנְשֹׁר עַל הָרִצְפָּה.

רִאשׁוֹנָה נָפְלָה מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם

אַחֲרֶיהָ מֵי שְׁטִיפָה

מִטְרִיָּה, מַגָּפַיִם, כְּפָפוֹת

מַחְבְּטִים, כּוֹבָעִים,

מַמְתַּקִּים, פַּעֲמוֹנִים וּמִשְׂחָקִים

חֶבֶל, סְבִיבוֹן

גִּיטָרָה, עֲפִיפוֹן

וּכְרִיךְ גְּבִינָה עִם מְלָפְפוֹן

שֶׁנִּשְׁאַר

מֵהַחֹרֶף שֶׁעָבַר.

לְאַחַר שֶׁהִתְרוֹקֵן כִּיסָהּ

הִרְגִּישָׁה חֲבַצֶּלֶת קַלָּה כְּנוֹצָה

קָפְצָה מֵהָרִצְפָּה עַד הַתִּקְרָה

מֵהַבַּיִת אֶל הַשְּׂדֵרָה,

קְפִיץ קְפוֹץ מֵעַל כֻּלָּם

כְּלוּם לֹא יַעֲצֹר בַּעֲדָהּ

לְעוֹלָם.

חֲבַצֶּלֶת וְהוֹרֶיהָ שְׂמֵחִים.

נְשִׁיקוֹת, חִבּוּקִים וְחִיּוּכִים.

וְכָל חֲבֵרֶיהָ כָּעֵת יוֹדְעִים

שֶׁחֲבַצֶּלֶת

וְעוֹד אֵיךְ מְסֻגֶּלֶת.

כְּשֶׁנָּחֲתָה בְּבֵיתָהּ הִתְיַשְּׁבָה

וְכָתְבָה מִכְתַּב תּוֹדָה:

לְדוֹקְטוֹר קוּקוּרִיקוּ הָרוֹפֵא הָעוֹלָמִי

עָזַרְתָּ לִי לַעֲזֹר לְעַצְמִי.

אַתָּה רוֹפֵא מִזַּן אַחֵר

יוֹם אֶחָד אֶקְפֹּץ לְבַקֵּר!

שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת,

חֲבַצֶּלֶת־הַכֵּן־מְסֻגֶּלֶת

נ"ב

התהפכתי והצלחתי!