הגשם שטפטף הערב (ב') בלוד, בזמן הלוויתו של לוחם סיירת מטכ"ל, סמ"ר נוה לקס הי"ד, שנפל בקרב עם מחבלי חמאס בקיבוץ בארי שבעוטף עזה, נמהל בדמעות של ההמונים שהגיעו ללוותו בדרכו האחרונה. פחות מיממה לאחר שהובא למנוחות לוחם מג"ב רומן גנדל הי"ד בבית העלמין הצבאי בלוד – שוב עשו את דרכם אלפים מתושבי העיר להפרד מהלוחם שנאבק במחבלים עד נשימתו האחרונה. תושבים רבים חיכו בצידי הדרכים עם דגלים לאות הוקרה תודה ועידוד למשפחה בדרכה לבית העלמין.
סא"ל ד', סגן מפקד סיירת מטכ"ל, ספד לו ואמר: "נוה אהובינו, הייתה לי הזכות ללוות אותך בשנה האחרונה. ההתפתחות שלך והביקורת העצמית הדהימו אותי. כל מהמורה וקושי פתרת בדרך אינטלגנטית ומקורית. האומץ והנחישות שתמיד אפיינו אותך היו שם ברגעיך האחרונים. הסתערת באומץ הירואי על המחבלים הארורים ובגבורתך הצלת חיים של תושבים בבארי. תודה על הזכות לפקד עליך ולהלחם לצדך למען עם ישראל".
סגן א', מפקד הצוות של נוה, אמר: "רק לא מזמן עמדנו יחד בפסגת החרמון ואמרתי מלא בגאווה שהצוות הזה, בשום הרכב אחר, לא יהיה שלם. עכשיו זה מקבל משמעות אחרת. לימדת אותי אמונה באדם מה היא".
יהי זכרם ברוך: רשימת חללי צה"ל והמשטרה שהותרו לפרסום
נועם לקס, אביו של נוה ספד לו: "היית שובב ואמיץ, שואף קדימה חזק ויצירתי. המפקד שלך מכיר אותך. המתנה האחרונה שמיחי והודיה קיבלו ממך זה ברז עם טבעות ודבקים שצריך לחבר. הם מחכים שתבוא אליהם להרכיב. היית מחובר ללוד שמחת ואהבת לשרת את המדינה שלנו. והיה לך חיוך יפה ומיוחד. ומעל כולם רגישות ומנהיגות. תכונות שהיו אצלך יחד. דרות בכפיפה אחת בצורה מיוחד. היית מחובר בעבותות אהבה למשפחה. תודה למי שגידל אותך. לאמא שאתה כל כך אוהב. כמה אהבת אותה. לחברים שלך שהיו כל עולמך ואתה היית כל העולם.
"מי ירים את הדס על הידיים ויטיס איתה רחפנים. מי יעשה מלחמת כריות עם מעיין. מי יביא בושם לעמיחי. אתה חסר לנו ונמשחך להביא מהאור הגדול שלך. תודה לגננות ולמחנכים ולמדריכים. לצוות שלך והמפקד שנלחמת איתו עד הסוף. תודה למפקד שהחזרת אותו. סיפרת שנכנסת להחזיר אותו מהקיבוץ. תודה להשם על שזכינו ל-21 שנים ו-4 חודשים למתנה מאד גדולה. אם היו שואלים אותך אם לצאת לקרב והיית יודע שכך תחזור ממנו, אין לנו ספק במה היית בוחר".
"לחמת בגבורה ובעוז. זכית להציל אזרחים. אנחנו גאים בך. ימים קשים עוברים על עם ישראל. אנחנו צריכים להיות חזקים ומאוחדים. היית בן מקסים ומיוחד. אהוב ומקסים כל כך. נדע להמשיך אתך את חיי המשפחה המקסימה שלנו. נהיה חזקים ביחד כמו שנוה היה רוצה שיהיה". בהמשך ספדו לו גם אחיו, אחותו ובת זוגו.
אחיו הגדול, עמיחי, אמר: "מה אני יכול לומר לך עליך ועלינו. איך אפשר להפרד מחלק ממני. אתמול בדרך הביתה הרגשתי בלב חור. נוה כולם העריכו אותך. העריצו אותך נשאת חן בעיני כל רואיך. איך בא בהמה ולקח אותך מעם ישראל שלנו. עכשיו יש לך תפקיד אחר. ננצח. אבל איך בלעדיך? הרבה יכולים לומר שאתה ראשון לכל דבר. בעל יכולות אדירות. זה מראה הרבה.
"מעבר לכולך הגדול יש גם טוב לב אינסופי של הזמן יצא. החיוך שלך. הטוב. השלם והשמח.. היה כשהיית ילד ובנערותך ובחודשים האחרונים. ראינו אחי שפתאום בגרת. היית לאיש. כל הכוחות האלה היו למען עם ישראל. בחודשים האחרונים. בנית יכולות ביחידה ובבחת עזרת ובנית דברים פגשנו את כל כולך. זרחת. לא חלמת להיות ביחידה. לא היית צהוב. פשוט היית והצלחת והגעת. הכל מתוך זה שאתה נמצא תמיד איפה שצריך בחוסן. נוה, הנשמה שלך הייתה גדולה מדי עד שכבר לא יכלה להיות בגוף".
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, ידיד של משפחת לקס, הספיד גם הוא בהלוויה וסיפר כי "אני מגיע מבית החולים אסף הרופא. ביקרתי את החברים שלך נוה. שניים מהם לא מדברים. אבל הםשאלו אותי רק דבר אחד 'מה עם נוה'. היו שם עוד חברים, אבל אותם עניין מה עם נוה. לא אמרתי מילה. חשוב שהם יחזרו לעצמם".
"לא סיפרתי להם שדיברתי עם אמא שלך הבוקר. לא סיפרתי להם שרק שבוע שעבר התפללנו הושע נא נוה שאנן. מה ביקש העם היהודי? לחזור לארצו. לארץ שהיתה חמדת אבות והפכה לנחלת בנים. לא חשבנו שהיא תהפוך במחיר כך כך כואב להיות נחלת בנים. זה לא רק אין לי ארץ אחרת. זו הארץ שלנו לכתחילה".
