מאז ומעולם צוו עימותים צבאיים בין מדינות וישויות אחרות בלוחמה פסיכולוגית. הזקנים שבינינו עוד זוכרים ודאי את שידורי "קול הרעם מקהיר", והצעירים את נאומיו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. אולם, בשנים האחרונות פרץ לחיינו סוג חדש של לוחמה פסיכולוגית, חדשות כזב, או בכינוי הלועזי הנפוץ והמוכר יותר, "פייק ניוז". מתקפות פייק כאלו מתנהלות גם בשגרה, אך גוברות מאוד בזמנים מתוחים.
אופיר בראל, מומחה לנושא "פייק ניוז" וחוקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב, מסביר בשיחה עם מקור ראשון כי "ההגדרה המקובלת לפייק ניוז זה בעצם ידיעות שמתחזות להיות ידיעות אמיתיות. יש כל מיני שיטות להתחזות, אבל למעשה מדובר בידיעות שהן כוזבות. צריך לומר שברוב המקרים לא מדובר במשהו שהוא שקר טהור, אלא לוקחים איזה שהוא סיפור אמתי ופשוט משנים בו עובדות, מוציאים את הסיפור מההקשר, וככה את בעצם מקבל משהו חדש שהוא לא אמתי".
איפה זה פוגש אותנו בימים של מלחמה כמו הימים הללו שבהם אנחנו נתונים כעת?
"זה פוגש אותנו במקום של הצורך הנפשי. הרבה אנשים עלולים לראות כל מיני ידיעות לא אמתיות ולהאמין להם משום שזה עונה על איזה שהוא צורך פסיכולוגי של שליטה. אנחנו נמצאים באי ודאות. אנחנו לא יודעים איך כל הדבר הזה קרה ומה עוד הולך לקרות, ועצם זה שאנשים מקבלים איזה שהם הסברים פשטניים על המצב זה נותן להם תחושה שהם נמצאים בשליטה, ולצורך העניין זה לא משנה אם זה אמתי או לא אמתי".
איך אנחנו בתור אזרחים פשוטים יכולים להבחין בין פייק ניוז ובין ידיעות אמתיות?
"יש כמה דברים פשוטים שאנחנו יכולים לשים לב אליהם. קודם כל לשים לב האם ההודעה שקיבלנו בוואטסאפ יש לה מקור? מה שקורה הרבה פעמים זה שכותבים הודעה, מלל מסוים, אבל אין לזה שום ביסוס. אין לזה שום מקור, שום קישור לאיזה אתר מהימן נניח שבו אפשר לראות אם הסיפור הוא אמתי. זה דבר אחד. דבר שני, בלא מעט מהמקרים מצרפים להודעות שאנחנו מקבלים תמונות, כביכול לצורך הוכחה שהסיפור הוא אמתי. הרבה פעמים אפשר להשתמש בפונקציה של חיפוש התמונות בגוגל וזה ישר מראה לך את המקור של התמונה. במערכה הנוכחית עוד לא ראינו משהו כזה שקרה, אבל זה עוד עלול לקרות, שיעבירו הודעה על איזה ירי, חטיפה, או מה שזה לא יהיה, ויצמידו לזה תמונה מאירוע שהתרחש לפני שנה או שנתיים. דרך החיפוש בגוגל את פשוט יכול לראות שהסיפור לא אמתי כי התמונה עצמה ישנה".
תוכל לתת לנו כללי אצבע להעברת הודעות? מה להעביר ומה לא להעביר?
"בעיקרון כלל האצבע הכי חשוב הוא פשוט לשאול את עצמינו האם המידע הזה יכול לעזור לי ברמה האישית. הרבה 'פייק ניוז' שאנחנו נתקלים בו אלו כל מיני סיפורים שבשורה התחתונה אין לנו בכלל מה לעשות אתם. זה לא תורם לי בשום דרך, זה לא עוזר לי, זה לא נותן שום דבר. ולכן זו השאלה שאני צריך לשאול את עצמי, ואם התשובה שלילית אז פשוט לא להעביר את הסיפור הזה הלאה".
מה אנחנו יודעים על האופן שבו אויביה של מדינת ישראל משתמשים בכלי הזה של הפצת 'פייק ניוז' במאבק נגדנו?
"אנחנו יודעים למשל שבזמן מבצע 'שומר החומות' איראן הפעילה רשת של מאות חשבונות פיקטיביים בטוויטר, שנועדו גם לזרוע סכסוכים ומחלוקות בין יהודים לערבים ובין קבוצות שונות בחברה הישראלית, וגם חלק גדול מהם התחזו לאזרחים ישראלים שמיואשים מהמצב, רוצים לרדת מהארץ ודברים כאלה. אנחנו בהחלט עלולים לראות ככל שהמלחמה תתקדם גם ניסיונות ליצור דה-מורליזציה על ידי חשבונות כאלה, וגם ניסיונות לסכסך ולפלג בין קבוצות שונות בחברה"
