ענבר סמובסקי, יו"ר ועד שכונת לב הפארק ברעננה, דיברה אתמול (שבת) עם משפחתה שבדרום הארץ והבינה שהיא חייבת לעשות מעשה: "שמעתי בקול שלהם את הלחץ, את הילדים הבוכים, סיטואציה בלתי אפשרית לחיות בה", היא מספרת, "בעוד אני תוהה מה אפשר לעשות פנה אליי בחור שגר בדרום ואמר שיש משפחות מהאזור שרוצות להתארח במרכז. כיו"ר שכונה יש לי את היכולת להשפיע ואני יודעת שאנשים רוצים לעזור, והחלטתי לפתוח קבוצה שתחבר בין השמות של מתארחים למארחים, וכך כל אחד בחלקה הקטנה שלו ינסה לעזור בתופת הזו. לא שיערתי ולא ציפיתי להיענות כזו מחממת את הלב. בתוך רגע אנשים מכל הארץ כתבו ונרשמו – 'יש לי מקום בסלון, אארגן עוד מזרן'; 'יש לי דירת שני חדרים, אבל שיבואו'. לא ייאמן כמה נתינה".
מה המספרים שאספתם כרגע בפחות מ-24 שעות?
"יש כמעט אלף משפחות שרוצות לארח, אנחנו לא מספיקים להכניס ולרכז את כל השמות שממשיכים לזרום, אני 11 שעות רצוף על הטלפון. מקווה שנוכל לעזור לכמה שיותר משפחות להעביר את התקופה הזו בשפיות. באופן טבעי כרגע יש פחות שמות של משפחות שרוצות להתארח, כולם עדיין בשוק או לא יכולים לצאת מהאזור. אני ושלוש חברותיי שמנהלות את הרשימה הזו – לא הכרתי את שלושתן עד אתמול והן נשים מקסימות – לא מפרסמות כרגע את הרשימה בציבור כי זה לא נראה אחראי. פנינו לפיקוד העורף, פניתי לסגנית ראש עיריית שדרות, כדי שיעזרו לנו לעשות עם כל הרצון הזה של הציבור את הדבר הנכון. שיפנו אלינו משפחות כי הרבה אנשים רוצים לעזור. אני מאמינה שבימים הקרובים יצטרפו עוד ועוד ומקווה שנרחיב את העזרה גם לתחומים אחרים. כרגע אנחנו עסוקים בסיוע לאנשים שלא שולטים במדיה הדיגיטלית להכניס את שמותיהם לרשימה".
יש לך גם פנייה לראשי מועצות בדרום.
"בהחלט. ראשי מועצות או ראשי ציבור אחרים באזור המותקף שצריכים עזרה, שיש להם משפחות שצריך לארח, פנו אליי ישירות. הרשימה שלנו מחולקת למארחים שומרי כשרות, משפחות שיכולות לארח משפחות עם כלבים או בלי, בתים שמותאמים לתינוקות, היום אנחנו יושבים על השיבוצים ונשמח לכל פנייה מרוכזת".
מספר הטלפון של ענבר סמובסקי: 050-6669914
באר שבע: תחנת רענון לחיילים
דורון אלבז, חייל צה"ל פוסט-טראומטי, פתח בתחילת מבצע צוק איתן דוכן לימונדה באחד משטחי הכינוס של חיילי צה"ל לפני שנכנסו לשטח. הדוכן הזה התפתח לאחת מתחנות הרענון הגדולות והמשמעותיות אז, וכיום הוא מתגייס שוב. יחד עם אחותו, אפרת מונסטירסקי מהמושב גילת, הם מקימים בשעות אלה תחנת התרעננות גדולה ליד אולמי אגמים בבאר שבע.
"הכביש הזה, מבאר שבע לכיוון אשקלון, נקרא אצלנו 'כביש הרעב'", מספרת אפרת, פועלת לאורכו רק תחנת דלק אחת ואין למילואימניקים מה לקנות, לא סיגריות ולא בקבוק קולה. במהלך אתמול האכלתי את מי שיכולתי במה שיכולתי באמצעות בשר ודברים אחרים שהיו לי בבית במושב גילת, כמובן שזה לא מספיק. אנחנו בהפגזה של בקשות מגדודים שבקושי אכלו, לא כי אין כסף אלא כי אין איפה לקנות. אני מנסה לנתב את קהל העובדים שלי לסיוע מצד אחד, להיות פה לאנשים שצריכים כאן עזרה מצד שני, ולעזור לדורון להקים את תחנת הרענון מרחוק כי אני מבוצרת פה כרגע בגילת. הם צריכים שם הכל – מזוגות ידיים שמסייעות ועד כל תרומה אפשרית. אנחנו יודעים מהניסיון שהולך להיות פה בית משוגעים, ומנסים לתכנן דברים שיעבדו כמו שצריך. אנשים רוצים לתרום מכל הארץ אבל חלקם לא יכול לנסוע על הצירים, לא הכל פתוח, ואנחנו מתארגנים שתהיה אבטחה. זו ממש מלחמה בתנועה".
איך אנשים שרוצים לעזור יכולים לחבור אליכם?
"הדרך הכי טובה היא להצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו, שם אפשר לקבל את כל המידע ולדעת איך אפשר לתרום ולאן להגיע. חשוב להבין את המצב – נהוג להגיד שצה"ל לא רעב, אבל העובדה היא שהמפקדות לא הספיקו להתארגן על הדברים הבסיסיים של מזון והתמונות מספרות את זה. אף אחד לא יודע כמה זמן יחלוף עד שנחזור לשגרה, ואנחנו עושים הכול בעזרת סיוע מאזרחים טובים כדי שכל עוד התחנה בבאר שבע עובדת נספק את מה שחסר למילואימנקים והמשפחות שלהם – מחיתולים ומטרנה ועד שימורים ומוצרים אחרים.
להצטרפות לקבוצה של תחנת הרענון לכוחות הביטחון בבאר שבע: https://tinyurl.com/5293rn3t
