בית המשפט העליון ידון הבוקר בעתירת ארגון ראש יהודי, המבקש לקיים אירועי הקפות שניות בכיכר דיזנגוף. העתירה מערערת על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי לא יתערב בהוראת העירייה לבטל את ההיתרים לקיום הקפות שניות בכיכר, מסורת תל־אביבית בשנים האחרונות. שופטת העליון גילה כנפי־שטייניץ הורתה לעירייה להשיב לנאמר בעתירה עד השעה תשע בבוקר, וקבעה דיון בנושא לקראת הצהריים.
החלטת העירייה לשלילת רישיונו של ראש יהודי לקיים אירועים במרחב הציבורי התקבלה בעקבות ההפרעות של מפגינים לתפילות יום הכיפורים שקיים הארגון בכיכר דיזנגוף. בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים קבע השבוע, כשדחה את עתירת ראש יהודי, שמצויות ברחבי העיר חלופות רבות לערוך את האירועים, "הן בבתי הכנסת ברחבי העיר, לרבות בית הכנסת של קהילת ראש יהודי, והן בשטחים ציבוריים אחרים שיתקיימו בהם אירועי הקפות שניות. אין לומר שהחלטת הביטול היא בלתי סבירה או בלתי חוקית, או שהיא פוגעת בעותרות באופן חריג או לא מידתי או באיזו מזכויות היסוד שלהן".
בראש יהודי עתרו לבית המשפט העליון. "כמו לעירייה, גם לנו חשוב מאוד הסדר הציבורי", אמרו בארגון, "זאת לא סיבה לבטל הקפות. אנחנו רוצים לקיים את ההקפות השניות למען אלפי תושבי תל־אביב שמשתתפים בהם בכל שנה".
דו"ח: הפרעות גסות לתפילות יום הכיפורים בכל רחבי ת"א
המועצה הדתית תל־אביב־יפו פרסמה השבוע דו"ח על מקרי ההפרעה לתפילות יום הכיפורים ברחבי תל־אביב. מתברר שאירועי כיכר דיזנגוף היו רק חלק מהתרחשויות דומות רבות: כעשרים אירועים צוינו בדו"ח, המבוסס על עדויות מתפללים וגבאים. בין התקריות היו ניסיונות של מפגינים לשבש את תפילות יום הכיפורים ולהטריד את המתפללים.
במניין ברמת אביב ג', למשל, עשרים מפגינים צעקו עד שהמתפללים – כ־700 במספר – נאלצו להפסיק את תפילתם ולהמתין עד שהמפגינים יחדלו. התפילה שם התקיימה ללא מחיצה כלל, עניין שכלל לא היה ראוי לציון אלמלא נשמעו טענות שקיומה של מחיצה מצדיק הפרעה כזאת לתפילה.
במניין אחר באותה השכונה המחיצה שהוצבה מראש בהיתר נהרסה עוד לפני התפילה, וגם במהלכה כעשרים מפגינים צעקו ושיבשו את סדר התפילה. אירוע אחר ברמת אביב ג' היה במניין שנערך בתוך אוהל גדול בנוכחות כ־350 מתפללים: שני מפגינים נכנסו לאוהל וניסו לשבש את ההפרדה שהייתה בו ולהפריע לסדר התפילה.
גם בנווה־אביבים התקיים מניין במרחב הציבורי, כדי לאפשר לכמאה מתפללים להגיע לתפילות בלי להצטופף בבית הכנסת. מולם התייצבו עשרות מפגינים, וכמה מפגינות החלו במכוון לרקוד לעיני המתפללים הגברים, שעמדו בהפרדה מגדרית סמלית בלבד. המפגינים אף הרסו ציוד ששימש את המתפללים והטיחו בהם קריאות "נאצים" ו"רוצחי ילדים". במקרה הזה ההפרעה הביאה להפסקת התפילה.
בבית הכנסת "יחד שבטי ישראל" בשכונת תל־ברוך־צפון התקיימה תפילה בחצר בית הכנסת בהשתתפות מאות מתפללים, ומולם התייצב מפגין יחיד שדרש לא לקיים את התפילה בחוץ, ואף איים על המתפללים. "מאז הקורונה התחלנו לנהל את תפילת יום הכיפורים ברחבה מחוץ לבית הכנסת", אומר הרב רפאל טוויל, רב הקהילה, "גם השנה בערב יום כיפור נערכנו לקיום התפילה ההמונית בחוץ. אחד השכנים הגיע, מלווה בפקח של העירייה, ואמר שיזמין משטרה אם תהיה מחיצה, ושהדבר פוגע בצביון השכונה.
"בהתחלה שקלנו להוריד את המחיצה, אך לבסוף הנהלת בית הכנסת החליטה לקיים את התפילה בפנים. במהלך סוכות דיברתי עם התושב ויישרנו את ההדורים בינינו. אנחנו לא רוצים עימותים, אנחנו רוצים להפיץ רוחניות ואהבת ישראל. אסור להרחיב את הקרע בעם. למרות כל מה שהיה בשבועות האחרונים, ראש העיר רון חולדאי הגיע לדבר בבית הכנסת בליל כל נדרי וכיבדנו אותו. אנחנו לא רוצים להסיח את דעתנו מהדבר החשוב, שהוא לכידות העם, גם אם צריך מעט לוותר עד שיבואו ימים טובים יותר ונוכל לחזור לקיים את מה שעשינו בעבר ברוב עם".
לקראת שמחת תורה יהיו גם שינויים בהתנהלות בית הכנסת?
"במוצאי שמחת תורה נעשה הקפות שניות ברחבה ליד בית הכנסת. אני לא צופה שתהיה בעיה. אם תהיה מחאה, נכניס את הריקודים פנימה. אנחנו לא רוצים עימותים. המטרה שלנו היא לאחד את עם ישראל, לא להפך".
במועצה הדתית הדגישו שקיום התפילות ההמוניות ביום כיפור ברחובה של עיר נועד להקל על התושבים. "רוב בתי הכנסת בעיר מכילים כמות מושבים קטנה, שאינה נותנת מענה לציבור הגדול המבקש להשתתף בתפילות היום המיוחד", נכתב בדו"ח. "מדי שנה קיימת התעניינות הולכת וגוברת מצד הציבור להשתתף בשמיעת קול שופר של סיום הצום… מספר התושבים המשתתפים בתפילות הוא עשרות אלפים".
לפי המועצה הדתית, מפגינים פשטו על מגוון מניינים ברחבי העיר, והפריעו להפרדה התנדבותית, ללא מחיצה, במניין של כמאתיים איש סמוך לבית הכנסת "אור הצפון" בתפילת נעילה. במניין ברמת־אביב הירוקה, בהשתתפות כ־300 איש, שיבשו את התפילה בצעקות כעשרים מפגינים. בכיכר המדינה הצליחו המתפרעים לעצור לחלוטין את תפילתם של כ־250 איש. המפגינים הכו חלק ממשתתפי התפילה, צעקו, הורידו בכוח את המחיצה הצנועה שהוצבה שם, ושרקו במשרוקיות בזמן תקיעת השופר. במניין בכיכר השוטר בלב תל־אביב התייצבה אישה בבגד ים מול דוכן שליח הציבור בעיצומה של תפילת נעילה. בכיכר הבימה, במניין ללא מחיצה, עמדו מפגינים במעגל סביב המתפללים, צעקו והפריעו לתפילה. במניין אחר ללא מחיצה באותה הכיכר צפרו מפגינים בצופרים ושיבשו את מהלך התפילה עד שנעצרה. חלק מהמתפללים נכנסו לבית פרטי סמוך כדי להמשיך בה.
בכיכר דיזנגוף, שתפילת ראש יהודי עלתה בו לכותרות, התקיימו שני מניינים, אחד עם מחיצה והאחר ללא מחיצה. לשניהם הפריעו המתפללים בצופרים ובצעקות. דבר דומה התרחש גם בכיכר אתרים. בבית הכנסת "אוהל שם" התקיימה התפילה בתוך המבנה ולא במרחב הציבורי, ולמרות זאת התקיימה הפגנה מחוצה לו. במעוז־אביב התקיימה התפילה באישור העירייה, ומפגינים שהתקבצו באזור גרמו נזק לציוד.
דיווחים דומים נשמעו גם על מנייני תפילה מחוץ לתל־אביב. ברחבת קניון גבעתיים שיבשו כמה עשרות מפגינים את התארגנותם של שליחי חב"ד לקראת התפילה. ברחובות, ברחבה ציבורית סמוך למכון ויצמן, כמה מפגינים התיישבו במכוון במעורב בתפילה שנערכה שם. בזיכרון־יעקב מפגינים הסירו מחיצות, ובחיפה עשו מפגינים מעשה דומה בתפילה שהתקיימה באוהל גדול, כשהם מנהלים עימות מילולי עם המתפללים.
"השוטרים אמרו שאנחנו יכולים לצעוד בתהלוכה כרגיל ושלא יהיו בעיות"
בפארק המדרון ביפו, שהוקמה בו מחיצה באישור העירייה, כארבעים מפגינים ומפגינות שיבשו את ההפרדה בתפילת כל נדרי של כ־500 איש, ניגנו מוזיקה קולנית והפריעו בדרכים נוספות, עד שהגיעו למקום שוטרים. אחרי אירועי הערב בתפילת כל נדרי, ויתרו תלמידי הישיבה על תפילת הנעילה ברחובה של עיר והחליטו להישאר בבית המדרש. "בכל שנה יש ביקוש גדול מצד הציבור החילוני להצטרף לתפילות כל נדרי ונעילה", אומר ראש ישיבת ההסדר בעיר, הרב אליהו מאלי, "בית המדרש צר מלהכיל את כולם, ואנחנו נוהגים לרדת לדשא מול הים, ושם יש מקום. אנשים באים ונהנים, ובשנים קודמות אפילו אמרו לנו: 'למה רק ביום כיפור? היה כל כך כיף, כל כך חזק, תעשו את זה כל השנה'.
"אנחנו עושים זאת בתיאום עם כל הגורמים, כולל אבטחה של המשטרה, וכך היה גם השנה. אלא שהפעם, בעקבות ההקצנה הכללית ברחוב, יש קבוצה – מיעוט קטן מאוד אבל קולני – של אנשים קיצונים שהחליטו להפריע לתפילה.
"בערב, כשירדנו לכל נדרי, זה התחיל. התלמידים שלנו באו מוכנים מראש, כי לפני יום כיפור אמרתי להם שהמטרה שלנו היא לאהוב את כולם ולקבל את כולם ללא הבדלים, וכמובן בלי שמכריחים איש לעשות משהו בניגוד לרצונו. אמרתי לכל המתפללים שכל אחד יכול לבחור איפה הוא מתפלל. אם באים אנשים שרוצים להתפלל בזוג – הם יכולים; אם מישהו רוצה להתפלל במקום מסוים – שיעמוד איפה שירצה. אמרתי גם למשטרה שהמחיצה היא למי שרוצה, אבל אנשים יכולים לשבת איפה שהם מעוניינים. אנחנו פה לעזור למי שרוצה.
"ירדנו לדשא, אנשים באו אליי לפני כל נדרי, ואמרו לי שהתפילה עם המחיצה אינה חוקית. אמרתי להם שהם יכולים לשבת איפה שהם רוצים. אמרתי לאחת המפגינות שהיא מוזמנת אפילו לשבת לידי ואני אראה לה במחזור מה עושים. לא היה להם בסיס למחאה, אבל הם רצו להפריע. הם התיישבו באמצע התפילה, דיברו בקול, דחפו טלפונים עם רעש לאוזניים של המתפללים. הדתיים שדיברתי איתם קודם לא הגיבו. דווקא החילונים אמרו להם שפעם בשנה הם באים להתפלל, ושלא יפריעו להם. הייתה אישה אחת שצעקה בקול, ניסתה להפריע לחזן, אבל המשטרה שמרה על הסדר. אפילו אחד השוטרים, שהיה דווקא מוסלמי, אמרה לה: 'גברת, מה את לא יהודייה?'"
תפילת כל נדרי המשיכה על אף ההפרעות, אך כאמור לקראת הירידה לדשא מול הים לתפילת נעילה קיימו בישיבה חשיבה מחדש. "חצי שעה לפני נעילה שלחתי את אחד התלמידים שילך לבדוק את השטח, אם אפשר לרדת להתפלל. ראינו שאותה קבוצה שבאה לילה קודם הזמינה עוד שלושים בריונים להפריע לתפילה. המשטרה אמרה לנו שאפשר לרדת ושהם ישמרו על הסדר, אבל אמרתי לתלמידים שלנו שהדבר האחרון שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא שהבנים שלו יריבו ביום הכיפורים. אמרתי בפני כל הישיבה: 'אנחנו לא יורדים לדשא. בשביל מריבה צריך שניים, ואנחנו לא נהיה אחד מהצדדים'.
"כ־400 איש, כל הציבור הגדול שבא לתפילת נעילה, הצטופפו בתוך בית המדרש. עוד לפני יום כיפור הוצאנו את השולחנות, והפעם הוצאנו גם את כל הכיסאות. לא היה מקום לשבת, היה מקום לעמוד בצפיפות מיוזעת. אמרתי לכולם שנתפלל יחד על האחים שלנו, שהם כל כך רחוקים עד שאפילו ביום כיפור הם מפריעים. אמרנו פרק תהילים למענם, והחזן שר עם כולם: 'למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך'. גם החילונים לא אהבו את מה שעשתה הקבוצה הזאת. כדרכם של קיצונים הם חושבים שרק הם צודקים. אנחנו מתפללים עליהם. דווקא השכנים החילונים כעסו עליהם. אנחנו נהגנו נכון ולא נכנסנו למריבות. צריך ללכת בדרכי שלום".
מחר, מספר הרב מאלי, הוחלט בישיבה לקיים כרגיל תהלוכה עם ספרי תורה וריקודים. "בשמחת תורה התפילה לא נמצאת רק במקום אחד", הוא מספר, "אנחנו מתפללים בבוקר כרגיל בבית הכנסת, ואחר כך עוברים בשיירה בין בתי הכנסת בשכונה ושמחים עם המתפללים הוותיקים. אנחנו לא צופים שיהיו התגרויות. לקראת החג אמרנו למשטרה, שתמיד מאבטחת כל אירוע, שתחליט מה נכון לעשות. השוטרים אמרו שאנחנו יכולים לצעוד בתהלוכה כרגיל ושלא יהיו בעיות, וכך נעשה".
