האם היועצת המשפטית לממשלה פועלת להכשיל את עבודת "ועדת הבדיקה לפרשת הרוגלות"? עם חתימת כתב המינוי של הוועדה, בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שיגרו חברי הוועדה בראשותו של השופט משה דרורי מכתב ליועמ"שית.
במכתבם ביקשו חברי הוועדה לתאם איתה פגישה, במטרה לשמוע את היועצת כבר במהלך הישיבה הראשונה של הוועדה. במכתב צוינה רשימה של מועדים אפשריים, והיועצת התבקשה לבחור את המועד הנוח לה ביותר. מטרת הפגישה אמורה הייתה להיות שמיעת עמדתה של היועצת בנוגע להיקף הסמכויות הנתונות לוועדה. אולם, על אף הבקשה נמנעה היועצת מלתאם מועד שכזה. בהמשך לכך הודיעה היועצת לחבר הוועדה כי לא תופיע בפני הוועדה על לסיום ההליכים בעתירה לבג"ץ נגד הקמת הוועדה.
נציין כי אם יחליטו חברי הוועדה להמתין לפגישה עם היועצת, ולא להתחיל בעבודה עד לפגישה עמה, הדבר עשוי לעכב את עבודת הוועדה במשך חודשים ארוכים.
נזכיר כי הצעת שר המשפטים יריב לוין למינוי הוועדה אושרה על ידי הממשלה, בניגוד לעמדת היועמ"שית. על פי עמדת היועצת, לא ניתן היה להסמיך את ועדת הבדיקה לבדוק שימוש ברוגלות בתיקים תלויים ועומדים, ובהם גם תיקי החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם, שר המשפטים דחה את הטענה, והממשלה אישרה את ההחלטה ללא ההסתייגות שדרשה היועצת. לאחר האישור הוגשה עתירה נגד הקמת הוועדה על ידי ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף במיל' אמיר אשל וקבוצה של 10 עורכי דין בכירים המוכרים מ"מאבק הגלימות השחורות", ובהם: נדב ויסמן, תמי פירון, נגה רובינשטיין, עירית אדרי, יעקב אנוך, שרית מולכו, אמנון אפשטיין, מורן ימיני, איתן פלג ונמרוד רוזנבלום.
לקראת הגשת התשובות לעתירה פנה שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לאפשר לו ייצוג עצמאי בעתירה. לוין אף טען כי היועצת עצמה מנועה מלהביע עמדה בנושא, מאחר שהיא מצויה בניגוד עניינים. זאת לאור העובדה שוועדת הבדיקה אמורה על פי המנדט שלה לבדוק גם את תפקוד הייעוץ המשפטי לממשלה במסגרת פרשת הרוגלות.
בתגובה לפנייה שיגר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, מכתב לשר המשפטים, בו דחה נחרצות את הטענה לניגוד עניינים. "תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין. מקום בו חבר הממשלה או הממשלה מבקשים לנקוט פעולה החורגת מגדר סמכותם, חובתה של היועצת המשפטית לממשלה לחוות את דעתה בעניין זה. חובה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו הממשלה מבקשת לנקוט פעולה שעלולה לפגוע בעצמאותן של מערכות החוק והמשפט במדינת ישראל, ולהשפיע על הליכים פליליים מתנהלים, בניגוד לעקרונות יסוד של שלטון החוק. הקפדה על כך מבטיחה שהממשלה ושהוועדה שהקימה יפעלו בגבולות הדין".
לדברי לימון, "הטענה לפיה מערך הייעוץ המשפטי לממשלה מצוי בניגוד עניינים שעה שהוא מצביע על פגמים משפטיים וחשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט, תוך פגיעה בעצמאות מערכות חוק ומשפט – היא חסרת כל ביסוס".
"באשר לטענתך לפיה עמדת היועצת המשפטית לממשלה מבקשת למנוע בדיקה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות – הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר בחוות דעתו כי אין מניעה להקמת הוועדה. המניעה נוגעת רק לעיסוקה של הוועדה בהליכים תלויים ועומדים ולשיבוש הליכי חקירה ומשפט", הוסיף ד"ר לימון.
עם זאת, בסיום המכתב ציין לימון כי "בעניין בקשתך לקבל ייצוג נפרד עבור הממשלה ועבורך בעתירות העוסקות בוועדת הבדיקה שבנידון, בנסיבות החריגות של המקרה, ובשים לב לתקדימי עבר (ההחלטה להתיר לממשלה ייצוג נפרד בעתירות שעסקו בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית בנושא מח״ש), ניתן אישורנו לבקשה".
