מפלגת "יש עתיד" הכריזה אתמול (שני) רשמית על קיום פריימריז לתפקיד יו"ר המפלגה, במסגרת ועידת המפלגה שתתכנס בחודש דצמבר הקרוב. בכותרת ההודעה צוין כי "ועידת יש עתיד תתקיים בדצמבר 2023 במרכזה בחירות חדשות ליושב ראש המפלגה (פריימריז)".
בגוף ההודעה נאמר כי "חברי ועידת יש עתיד קיבלו הודעה כי במהלך חודש דצמבר תתכנס ועידת המפלגה השנתית. במסגרת הועידה ידונו בנושאים שעל סדר היום ותתקיים הצבעה על מינוי יושב ראש המפלגה. חברי ועידה, העומדים בכל הקריטריונים, יכולים להגיש את מועמדותם לבחירה עפ"י התקנון עד תחילת נובמבר".
מנסחי ההודעה אף טרחו לציין מהם הקריטריונים הנדרשים ממי שמבקש להיבחר ליו"ר המפלגה, על פי התקנון: "1. כשיר להיות ראש ממשלה על פי החוק. 2. הינו חבר מפלגה לפחות שלוש שנים רצופות לפני מועד הבחירות לראשות המפלגה. 3. לא הורשע בעבירה שיש עימה קלון ולא הוחלט להעמידו לדין בעבירה שיש עימה קלון". מה שלא הוזכר בהודעה הוא האופן שבו "נבחרים" חברי ועידת "יש עתיד", אותו גוף שכביכול אמור לקיים "בחירות" לתפקיד היו"ר.
ובכן, תקנון "יש עתיד" הוא מסמך ארוך למדי, אך מי שיצלח אותו יבין עד מהרה מה באמת קורה במפלגה. למעשה, יש עתיד בנויה בתבנית של פירמידה מסועפת, אך לכל המערכת הזו יש בעל שליטה אחד ויחיד, יו"ר המפלגה. על פי התקנון, ליש עתיד יש חברים, משהו בסגנון המתפקדים במפלגות רגילות, אך בניגוד למפלגות רגילות, לא הם בוחרים את מוסדות המפלגה. מי כן? הסכיתו ושמעו:
בראש פירמידת המוסדות של יש עתיד עומד היו"ר, שכהונתו שוריינה למשך כשמונה שנים מהקמת המפלגה, אך כיום הוא לכאורה עומד לבחירה. היו"ר ממנה את חברי הנהלת המפלגה ואת המנכ"ל שלה, באופן אישי, וחשוב מכך בהרבה: רשאי להחליף אותם בכל עת (מה שמעניק לו שליטה רציפה על הנעשה בהנהלה). ההנהלה בוחרת מתוכה את "ועדת הרישום" שמאשרת קבלת חברים חדשים למפלגה, ובנוסף לכך גם משמשת בשעת הצורך כוועדת הבחירות של המפלגה. בראש ועדת הרישום/בחירות עומד המנכ"ל. זו הוועדה שמנהלת את התהליך של בחירת הועידה, וכן את בחירת היו"ר על ידי הועידה.
חברי הועידה, שמספרם המקסימלי הוא 1,100 (בפועל בוועידה שתתכנס בדצמבר יהיו 740 חברים) נבחרים בשיטה הבאה:
ראשית ממונים לוועידה נושאי תפקידים מכל מיני סוגים, שלכולם מכנה משותף די ברור. 1. החברים הראשונים הם חברי הסיעה בכנסת (כולל שרים שאינם ח"כים) וכל אחד מהם רשאי למנות אישית עוד חבר ועידה אחד. חברי הסיעה נבחרים בידי ועדה שבראשה עומד ח"כ מכהן או ח"כ לשעבר שנבחר בידי היו"ר, מנכ"ל המפלגה ועוד שני חברי הנהלה (שאתם כבר זוכרים מי ממנה ומי רשאי להחליף אותם בכל רגע), שעליהם רשאי היו"ר להוסיף עוד משוריינים בכל עשירייה "מטעמו" (כאילו יתר הח"כים אינם כאלו). 2. ראשי רשויות ונבחרי ציבור בשלטון המקומי המכהנים מטעם המפלגה (ומי שמאשר לרשימה מקומית להתמודד "מטעם" המפלגה הוא היו"ר). 3. בעלי תפקידים מטעם המפלגה במוסדות הלאומיים וגופים נוספים (שממונים על ידי הנהלת המפלגה, שאתם כבר זוכרים מי שולט בה). 4. חמישה "חברים של כבוד" שיו"ר המפלגה ממנה אישית.
קבוצה שניה היא 30 אחוז מהחברים המייסדים, אותם בוחרת הנהלת המפלגה (כנ"ל), חברי ההנהלה עצמם, וראשי מטות שטח של המפלגה ו"קהילות". המטות והקהילות הם קבוצות של פעילי מפלגה שמאורגנות על בסיס מקומי או על בסיס נושאי פעולה. מי שבוחר אותם היא ההנהלה (זכרו זאת להמשך) והיא גם זו שמוסמכת להחליף אותם.
לאחר שוועדת הבחירות (שאתם כבר זוכרים…) קובעת מי נכלל בשתי קבוצות חברי הועידה הראשונות, מגיעה העת לבחור את כל יתר חברי הועידה. אלו נבחרים מקרב כלל חברי המפלגה, אך בניגוד למה שמקובל במפלגות רגילות, הם לא נבחרים על ידי חברי המפלגה. ב"יש עתיד", כך מתברר, לא סומכים על החברים ולכן שיטת הבחירות היא כזו: לכל מטה או קהילה מוקצה מספר מסוים של נציגים בוועידה, לא פחות מ-1 ולא יותר מ-49. מי שמחליט כמה נציגים להקצות לכל מטה/קהילה היא הנהלת המפלגה (שאתם כבר זוכרים…). בשלב הבא ראש המטה או הקהילה (שממונה על ידי ההנהלה…) בוחרים מבין חברי המפלגה הפעילים במטה/קהילה שלהם את חברי הועידה שייצגו את המטה/קהילה שבראשו הם עומדים, בהתאם למספר הנציגים שהוקצה להם. חבר מפלגה שלא מרוצה מהעובדה שלא נבחר לחבר ועידה יכול לערער על כך לוועדת הבחירות (שאתם כבר זוכרים…). זו רשאית לקבל את הערעור ולצרף אותו לוועידה אם החליטה שיש לכך מקום.
על הנייר עשויה ועידת יש עתיד לכלול עד 1,100 חברים, אולם בפועל תכלול הועידה הקרובה 740 חברים, שיקבלו את הזכות לבחור את יו"ר המפלגה הבא. לאור הדרך שבה ממונים חברי הועידה, לא קשה לנחש מי יזכה באמונם של החברים. העובדה שקבוצה של 740 איש תקיים הצבעה על זהות היו"ר הבא של יש עתיד, ואפילו העובדה שלכאורה ישנו יותר ממתמודד אחד, לא באמת הופכת את ההליך לכזה הראוי להיקרא בשם "בחירות".
