הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2022 פורסם היום (רביעי) על ידי הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין. הנציב פינקלשטיין נכנס לתפקידו בחודש יוני האחרון, כך שהדו"ח מתייחס לפעילות הנציבות בתקופת פעילותה של מ"מ הנציב, עו"ד ליעד מאיר צדר. הדו"ח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ואופן הטיפול בהן.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2022 הוגשו לנציבות 754 פניות, מתוכן 402 הוגדרו כתלונות (בממוצע כ-34 תלונות בחודש). אליהן התווספו 35 תלונות שהוגשו ב-2021 והטיפול בהן הסתיים ב-2022. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2022 ב-437 תלונות.
87 מסך כל התלונות נמצאו מוצדקות, ול-44 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, משנתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון והסדרה. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו לגופו של עניין. ב-93% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך השנה החולפת וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 34 ימים בלבד, ובכ-90% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים.
42% מכלל התלונות הוגשו ביחס לפרקליטות, 9% ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, 8% ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.
מתוך כלל התלונות המוצדקות, 55% התייחסו לפרקליטות, 20% התייחסו למשטרה, 6% התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה, 17% התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% תלונות התייחסו לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
בין התלונות המוצדקות שחשפו כשלים מערכתיים ניתן לציין תלונה על הפרת החלטות שיפוטיות סדרתית בידי מח"ש, שהביאה לתיקון ליקוי בממשק התקשורת שבין המחלקה למזכירויות בתי המשפט השונים.
מבירור התלונה עלה כי החלטות בית המשפט בבקשת נאשם לעיין בחומרי חקירה בתיק לא הובאו לידיעת מח"ש, בשל שגגה, באופן שהוביל לאי קיום החלטותיו, ולהשתהות בהגשת תגובה בתיק. עוד עלה כי במח"ש היו מודעים לשכיחות התקלות בתקשורת בינה לבין בית המשפט, אך למרות זאת, הפרקליטה המטפלת לא ביצעה מעקב יזום מטעמה אחר ההחלטות שניתנו, התנהלות שהובילה בין היתר, גם להיעדרותה של הפרקליטה מדיון שנקבע בבקשת הנאשם לעיין בחומרי חקירה.
ממלאת מקום הנציב קבעה בהחלטתה, כי מהשתלשלות העניינים הרלוונטית לתלונה עולה תמונה של התנהלות לא ראויה, במסגרתה הפרה מח"ש, באופן חוזר ונשנה, את החלטות בית המשפט, ובכך עיכבה את ההכרעה בבקשת נאשם לעיין בחומרי חקירה ובטענות המקדמיות מטעמו, על כלל ההשלכות המשפטיות הכרוכות בכך. כן ציינה מ"מ הנציב כי "גם אם מקור ההתנהלות הוא אך בצבר תקלות וכשלים טכניים, היה על הפרקליטה המטפלת בתיק, כמו גם על מח"ש, להידרש אליהם בזמן אמת. כל התנהלות אחרת עלולה הייתה לפגוע, ואף פגעה, הלכה למעשה, ביעילות הדיון, וכן היה בכוחה לשבש את מלאכת עשיית הצדק, כמו גם לערער את אמון הציבור בפועלה של מח"ש, ומכך ודאי ראוי להימנע".
תלונה מוצדקת אחרת הביאה לחידוד הנהלים בייחס לזכויותיהם של נפגעות ונפגעי עבירות מין. במהלך בירור התלונה עלה כי תיק חקירה שנפתח בחשד לביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, נגנז מבלי שהפרקליט המטפל קיים עם המתלוננות שיחה מקדימה כנדרש. בעקבות כך המליצה מ"מ הנציב להנחות את הגורמים המטפלים בתיק לקיים שיחה עם המתלוננות ולשוב ולבחון את חומר הראיות בתיק לנוכח ממצאיה. בעקבות האמור, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי הפרקליטה המטפלת בתיק ערכה פגישות עם ארבע המתלוננות, בנוכחות באת כוחן, וכי לאחר קיום הפגישות עתידה הפרקליטה לבחון את חומר החקירה פעם נוספת, ולקבל החלטה מחודשת בתיק. במקביל חודדו הנהלים בנושא.
במקרה אחר נמסר לחשוד כי תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה על ידי התביעה המשטרתי, אך גם חודש וחצי לאחר מכן נותר התיק בסטטוס "פתוח" ברישומי המשטרה. עורך דינו של החשוד שהחשד נגדו הוזם התלונן לנציבות, וזו מצאה את התלונה מוצדקת, לאור הפגיעה הקשה בזכויותיו. בין היתר ציינה מ"מ הנציבה כי לשורה של גורמים ישנה נגישות לרישום המשטרתי, ולכן הותרת תיק שנסגר, במיוחד מחוסר אשמה, בסטטוס "פתוח", פוגעת קשות בזכויותיו של החשוד.
