שופטי בית המשפט העליון, ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר דחו את בקשת שר המשפטים יריב לוין לבטל את ה"צו על תנאי" שניתן בעתירות לכינוס הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, קיבלו השופטים את בקשתו של השר לוין להגיש "תצהיר תשובה" לצו על תנאי, עד ל-9 באוקטובר. הדיון בעתירה שאמור היה להתקיים ביום שלישי השבוע יידחה, וייערך על פי ההחלטה לא יאוחר מה-23 באוקטובר. משמעות ההחלטה היא שינוי כמעט ודאי בהרכב השופטים שידון בעתירה, מאחר שתאריך פרישתה שלך השופטת ענת ברון הוא ב-12 באוקטובר.
אתמול (חמישי) הגיש עו"ד אוהד שלם, המייצג את שר המשפטים יריב לוין וממשלת ישראל בעתירות לכינוס הוועדה לבחירת שופטים בקשה לביטול הצו על תנאי שהוצא בעתירה, בטענה שניתן בחוסר סמכות ובניגוד לתקנות. בבקשה נטען כי הצו שולל את זכותם של המשיבים להגיש תצהיר תשובה לצו על תנאי, בכך שהוא קובע כי התגובה המקדמית שאותה הגיש אמש עו"ד שלם בשם שר המשפטים והממשלה תהפוך לתצהיר תשובה. "בכל הכבוד הראוי, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל, מה ייכתב בתצהיר התשובה, והדבר נתון – גם הוא – לשיקול דעתם הבלעדי של המשיבים. קביעת בית המשפט מה כולל תצהיר המשיבים, שוללת מהמשיבים את הזכות ה בסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק".
מוקדם יותר באותו בוקר פרסמו שופטי בית המשפט העליון, ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר צו על תנאי בשלוש העתירות שהוגשו נגד הממשלה ושר המשפטים יריב לוין בדרישה לכנס מידית את הוועדה לבחירת שופטים. הצו הוצא על אף שבתגובה שהגיש אתמול שר המשפטים לעתירות לבג"ץ הוא התנגד באופן מוחלט להוצאת הצו לפני עריכת דיון מקדמי בעתירה. משמעות הוצאת הצו היא כי השופטים סבורים שסיכויה של העתירה להתקבל גבוהים, וכי לא יהיה צורך בדיון נוסף בעתירה לפני קבלתה. בהחלטה נכתב, "מוצא בזאת צו על תנאי המופנה למשיבים 1 ו-2 (שר המשפטים וממשלת ישראל – ש"פ) בעתירות כולן, והמורה להם ליתן טעם מדוע לא יפעיל המשיב 1 את סמכותו לפי סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], (התשמ"ד-1984), ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי". עוד נקבע בצו, באופן חריג וחסר תקדים, כי התגובה המקדמית שהוגשה לעתירה תהפוך לתצהיר התשובה, זאת על אף התנגדות המשיבים לעריכת הדיון כאילו הוצא צו על תנאי.
גורם בקואליציה מסר בעקבות הוצאת הצו, "שוב, הסטנדרטים משתנים כשמדובר בממשלה הזו ובעניינים שמשפיעים על שופטי בגצ בעצמם. שוב חורגים מהמקובל. שוב מוותרים על דיון מקדמי. שוב נוטלים החלטות עוד לפני שנציג הממשלה נכנס לאולם. שוב בהילות ייחודית. דווקא בזמן שנחוצה רגיעה ואחריות מצד כל הרשויות, המערכת שאמורה להיות המרוסנת והמאופקת מכולם, מפגינה שימוש פזיז ולא אחראי בכוח המשפטי".
