שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, דחתה את בקשת רשות הערעור שהגישו ההורים המולידים של התינוקת סופיה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע כי לתינוקת תיערך בדיקת התאמה גנטית. על פי ההחלטה, הבדיקה תיערך לבחינת ההתאמה הגנטית בין התינוקת ובין הזוג שעל פי מסקנות דו"ח משרד הבריאות הוא בסבירות גבוהה בעל הביצית המופרית ממנה באה סופיה לעולם.
כזכור, הטרגדיה של התינוקת סופיה נחשפה עוד כשהייתה עובר ברחם אמה. לאחר שהתגלו בעיות רפואיות במעקב ההיריון נערכה לעובר בדיקה גנטית, ובעקבותיה התברר שהיא נוצרה מביצית מופרית שהוכנסה לרחמה של האישה בשגגה, אף שלא הייתה שייכת לה ולבן זוגה.
בבית החולים אסותא ובמשרד הבריאות החלו לתחקר את האירוע, ותחילה סברו כי הביצית שייכת ככל הנראה לזוג מסוים. בדיקה גנטית שללה את הקשר בין אותו זוג ובין התינוקת. ב"מעגל השני" של הסיכויים נמצאו על פי התחקור 22 זוגות. שישה מהם ביקשו לערוך בדיקה במטרה לברר אם יש קשר בינם ובין הביצית. הערכאות הנמוכות – בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי – נעתרו לבקשה. אולם שני שופטי בית המשפט העליון, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף, החליטו בדעת רוב להפוך את ההחלטה (נגד דעתה החולקת של השופטת דפנה ברק-ארז). שטיין וגרוסקופף קיבלו את דרישת האם המולידה ובן זוגה לעצור את הבירור, ולמעשה הכריעו שאין לערער את קשר ההורות בינם ובין התינוקת. בפסיקתם קבעו השופטים כי סיכוי של פחות מ-5% לקשר גנטי איננו מצדיק הוראה לעריכת בדיקה גנטית.
אולם, לאחר פסיקת בית המשפט העליון התפרסם דו"ח משרד הבריאות שחקר את שרשרת הכשלים שהביאו למחדל. בדו"ח, שפורסם לאחר בדיקה מדוקדקת, סומן זוג אחר מתוך ה-22 ככזה שקיים סיכוי גבוה שהביצית המופרית ממנה התפתחה סופיה הייתה שייכת לו. לאחר הוצאת הדו"ח ביקשו בני הזוג מבית המשפט העליון לדון מחדש בעניינם, אך העליון קבע כי הדרך הנכונה היא החזרת הנושא לבית המשפט למשפחה. ואכן, לאחר הגשת תביעה חדשה לבית המשפט למשפחה החליטה השופטת חני שירה להתיר לערוך את הבדיקה ביחס לזוג הספציפי. על החלטה זו הוגש הערעור, אשר נדחה פה אחד על ידי שלושת שופטי הרכב בית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבים עמדו בתנאים לביטול פסק דין ולקיום משפט אזרחי חוזר, שכן התקיימו נסיבות שבהן שיקולי צדק גוברים על כללי סופיות הדיון, ובכללן גילוי ראיה חדשה – דו"ח ועדת הבדיקה – שבכוחה לשנות את ההלכה מיסודה, ולא ניתן היה להשיגה בשקידה סבירה קודם לכן. בניגוד לממצאי בית חולים אסותא, נמצא כי דו"ח ועדת הבדיקה נערך על ידי ועדה עצמאית ובלתי תלויה שאין לה קשר כלשהו להשתלשלות העניינים. ממצאיה לא יכלו להתגלות על ידי המשיבים לפני מועד הגשת הדו"ח, או לפני מועד מתן פסק הדין.
היום, כאמור, דחתה השופטת דפנה ברק ארז את בקשת רשות הערעור, ובכך פתחה סופית את הדרך לעריכת הבדיקה הגנטית. בהחלטתה כתבה כי "אכן, כפי שתואר, בפסק הדין בהליך הקודם דעתי שלי הייתה כי די היה בנתונים שהוצגו בשלב הקודם כדי לחצות את רף הסיכוי הסביר ולהצדיק את עריכת הבדיקה הגנטית. אולם, המחלוקת באשר לכך היא כעת עניין של יום האתמול. בשלב הנוכחי, קשה לחלוק על כך שגם על-פי הרף המחמיר יותר שהוצב בדעת הרוב יש מקום להתיר כעת את הבדיקה ביחס למשיבים לבדם. בשלב הקודם של הדיון הייתה המשיבה חלק מקבוצה של 22 נשים שנמצאו כבעלות סיכוי מסוים להיות בעלות קשר גנטי לקטינה, גם אם ב"סבירות נמוכה אך קיימת". לעומת זאת, בשלב הנוכחי מצביע דו"ח של ועדת בדיקה סטטוטורית על קיומו של "סיכוי גבוה" לכך שהמשיבים הם לבדם בעלי קשר גנטי לקטינה. בנסיבות אלה, יש מידה רבה של צדק בהנחה שאילו הייתה מונחת בפנינו התשתית העובדתית הנוכחית, תוצאתו של פסק הדין שניתן בהליך הקודם הייתה שונה".
